אמילי והעולם האפל פעם בארץ רחוקה בשם הפילנד גרה ילדה צעירה בשם אמילי והיא הייתה ילדה מלאת שמחת חיים,  אמילי הייתה בת להורים שירעיפו עליה

להיות מקובלת הכל התחיל ביום הראשון של כיתה ה’, אני והמשפחה שלי עברנו דירה לישוב חדש, והייתי ממש לחוצה מהמעבר ובעיקר מהכיתה החדשה שאני אמורה

המטבע “זה היה לילה אפל וסוער”. תמיד רציתי לפתוח ככה סיפור, אבל הפעם זה היה נכון. הלילה באמת היה אפל וסוער. רכבתי על האופניים בדרך

עוף מעבר לדמיון “אני לא יכול  לחכות לשיעור מדעים” אמר רועי, “גם אני לא” אמרה שירה. “זה השיעור האהוב עלי” אמר יואב.  “אני פחות אהבתי

הילדים והכדור הסיפור: היה היה פעם ילד ושמו שמוליק, שמוליק אהב מאוד לשחק  בכדור, יום אחד אבד לשמוליק הכדור. אחרי שהוא חיפש הרבה ולא מצא,

החרם ששינה הכל “ילדים היום תגיע לכיתתכם ילדה חדשה!” אמרה היועצת רינה,                                                             האמירה הזאת גררה גל התלחששויות כמו “מי זאת?”, איך לא ידענו?”.  “שקט!” צעקה

 המסע  בישוב קטן, בצפון הארץ גרה ילדה בשם מאיה. מאיה בת 10 ויש לה שתי אחיות לאחות הקטנה קוראים עדן ולאחות הבינונית קוראים עדי.  מגיל

אופס, הגענו לעתיד כמו כל יום שישי המשפחה שלי משפחת ישראלי התכוננה לבית הספר,אבל איך בדיוק אני ואחי הגענו לעתיד את זה תראו אחר כך. 

חברו הטוב ביותר של הילד היה היה ילד ושמו יעקב . יעקב גר בשכונה סמוך לבית ספרו, כל יום בשעה שמונה בבוקר היה יעקב קם

בוב פעם, , חי ילד יפה בשם בוב. לבוב היה שיער זהוב שנצנץ באור השמש ועיניים כחולות כמו האוקיינוס עצמו. הוא אהב לחקור את מעמקי

                                           מסע בזמן מחברת: אביגיל שוורץ מכיתה ה’1 אתמול היה ה-13 ביולי בנוסף היה יום הולדתי. קיבלתי המון מתנות וכבר ממש רציתי לפתוח אותן, היה

  אמא שלי                                            

מכת ערוב/נריה הסיפור שלי קרה לפני הרבה שנים במצרים בתקופת מכת ערוב. קוראים לי נריה משה כהן ואני בן 9 . כולם אוהבים את השם

  ליבי מתחת לכל עלי כותרת / יסכה   שלום אני רוצה לספר לכם קצת על עצמי: קוראים לי כלנית, כן …אני סוג של פרח.

החברותא שלא פסקה/מעיין קלמן טוק טוק טוק. הדפיקות נשמעו על דלת הבית. רותי מיהרה לפתוח את הדלת, בפתח עמד הרב דרוקמן. היא הזמינה אותו להיכנס,

מסופר על רב ולדמן שישב ללמוד בחברותא עם הרב דרוקמן.

תראה יש לי נסיך! ניצחתי! ולי יש מלך, בום! ניצחתי! “אביתר!” אמא פתאום קראה לי, “בוא, אני ואבא רוצים להגיד משהו”. “טוב אחי, אני שניה

לפני כ 100 שנה חיה לה משפחה בבית קטן יום אחד הם יצאו לטיול .הם ראו את אביטל. היא שאלה אותם אני יכולה להצטרף לטיול

שלום ילדים, שמי יעקב, ואני רוצה לספר לכם משהו שקרה לי בגיל 20 בערך. הייתי מלמד בתלמוד  תורה בירושלים. בתחילת  השנה, בשמחת תורה כל ילד

הכל התחיל לפני שבוע , כשאמא שלי אספה אותי מיד אחרי בית ספר ואני, לילי הכלבה שלי וכל המשפחה נסענו לבקר את סבא וסבתא בקיבוץ.

היתה זאת הפסקת עשר ודן התבונן על ציור הגרפיטי המוזר שבקיר בית הספר שלו. הוא חשב, “מעניין מאוד מי צייר את הציור הזה?” ופתאום, הוא

בבוקר יום שישי כשאיתן התעורר הוא התרגש ממש!  היום הוא והמשפחה שלו נוסעים לטיול! הם יטיילו במושב של דוד יעקב. המושב של דוד יעקב נמצא

נווה  שאל את אבא שלו מה ההמצאה שהוא עובד עליה. אבל אבא שלו אמר שזה סוד. נווה חשב בליבו מה ההמצאה שהוא עובד עליה? אחרי

פעם אחת היה ילד שקראו לו פליקס. פליקס היה ג’ינג’י, נמוך והיה לו שיער ארוך. הוא גר בלונדון בבית יתומים בגלל שאמא ואבא שלו נפטרו

פרק 1 נדב פוגש מכשפה פעם היה ילד ושמו היה נדב. החלום של נדב היה לפגוש מכשפה. (אם לא אמרתי, בתקופה של נדב היו מכשפות).

היה היה ילד ושמו דור. דור היה בן יחיד ולאמא שלו קראו רותי. יום אחד דור ואימו ישבו יחד לצפות בסרט. בסיום הסרט אמא של

היה זה בכפר, בהרים רחוקים רחוקים. לכפר היה נוף יפיפה וגם אגם גדול ויפה. בכפר היו גרים כל החיות בשקט ובשלווה. גם הנמר גר בכפר

  היה היה פעם ילד ושמו יונתן, ליונתן היה אבא אמא ואחות שקראו לה נעם.                                    נעם היתה קטנה מיונתן ב-3 שנים. יונתן היה נחמד לנעם,

טוב הצלחנו לעבור אותם. נו, אז מה עכשיו? יומיים לפני זה: צלצול בית ספר “טררררררררררררררר”. הלכתי לכיתה ובדרך עברתי ליד חדר מורים ושמעתי את המורה

לפני שנים רבות, בשעות הצהרים החמימות, הגיעו חיות אל תוך יערות הגשם בדאגה. כל אחד הגיע ממקום אחר ונפגשו בפתאומיות. “אאוץ’!” קרא אלבי הפינגווין, כשנפל.

לפני מאות שנים היה איש צדיק שהיה מאד זקן ואהב ללמוד תורה ולנטוע עצים. שמו של האיש היה שמעון כהן והיה לו מנהג, לנטוע עץ

היה היה סבא זקן בשם אורי. אורי היה משועמם בגלל שהוא היה בודד, לפתע ראה כלב קטן וחמוד. הוא לקח אותו לביתו , לאט לאט

זה היה יום חם, לא מפתיע בעונת בצורת. עופר הצבי רחרח באפו. לא נראו צמחים במרחק. פתאום ראה את חברו דור הדורבן. “חייבים שהבצורת המעצבנת

שלום קוראים לי טל ולאחרונה טסתי ליוון בפעם הראשונה שלי. זה היה ממש מרגש כי לא טסתי אף פעם לחו”ל לפני כן. נסענו לשדה התעופה

לפני שנים רבות היה איש שקראו לו אדם, הוא היה איש נועז מאוד. אדם היה חזק מאוד, ועם הכוח שלו הוא עשה אך ורק מעשים

הדבר הכי מעצבן בשנה הוא לקנות בגדים לשנה הקרובה. רוצים לדעת למה? אווו רגע ,רגע, רגע . אני חן, יש לי שיער בלונדיני ארוך עיינים

  בעתיד תהיה משפחה עם אבא ממש חכם, שיבנה מכונה שמכפילה אותך פי שניים. הילדים של ה “אבא החכם” שקוראים לו “דוקטור פרייז” שיחקו בלטאה.

מעבדה סודית. שנת 1983. ” אם הניסוי הזה יצליח זה יגלה לעולם עוד המון מידע. אני בטוח בזה” אמרתי לעצמי בשקט. אני בן 26, נולדתי

נעם הייתה באמצע משחק כדורסל במגרש הגדול שבמרכז הישוב שלה.  בדיוק ברגע שעמדה לקלוע נשמע פיצוץ אדיר שהרעיד את המגרש. נעם נבהלה והתחילה לרוץ עם 

כל התחיל בשעה 11:30 חמישה ילדים: אלון,שירה ,טליה ,שחר ותמר מצאו את עצמם לבד בחצר וכשלפתע הם שמעו צלצול, זה לא היה צלצול של סוף

זה היה בוקר שבת בשביעי לאוקטובר ישבתי על הספה וקראתי ספר, אימא אבא ואחותי הקטנה מיכל היו בתפילה. פתאום שמעתי אזעקה מחרידה. בהתחלה נבהלתי אבל

ערב אחד הלך דניאל בן ה–9 לצחצח שיניים. לפתע ראה דניאל משהו מאוד מוזר ומעניין. מברשת השיניים ומשחת השיניים שלו הסתודדו ביחד ליד הכיור. דניאל

זה היה אמצע שיעור מתמטיקה של כיתה י’א,  גילי כמעט נרדמה, המורה ”חפרה” לה, היא הייתה תלמידה  גרועה במתמטיקה.  בכללי היא לא אהבה בכלל את

“בוקר טוב,” אמרה אמא. “את זוכרת שהיום את מתחילה לימודים בבית ספר חדש- בית ספר למחוננים?” “כן” עניתי  “למרות שאין לי כל כך מצב רוח

את עוד תראי. יום אחד היתה ילדה בשם דניאלה. לדניאלה היה משהו אחד חשוב בחיים שלה: הטלפון!  הטלפון שלה היה לה הדבר הטוב בחיים שלה

הספריה הקסומהמאת:קדם לוריא ג’-1 לפני כמה שנים היה בית-ספר שקראו לו נוף-השדות.היו לו 19 כיתות והיו בו 200 תלמידים בערך,והכי הכי חשוב לסיפור היה בו

שיינא היא ילדה מאוד טובה וחמודה. בבית הספר היא מצטיינת מאוד ואהובה על כולם! החיים שלה היו תמיד שלווים ורגועים. לאחרונה שיינא שמה לב שאמא

סבתא של אמא שלי נולדה בירושלים בשנת 1927.  היא הייתה בת שישית מעשרה ילדים במשפחה שלה.  סבא שלה היה הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב של

מסיבת פיג’מות באחד מימי החורף, ליבי החליטה לערוך מסיבת פיג’מות. ליבי, תלמידה מקובלת וחברותית, למדה בכיתה ד’. היא הייתה גבוהה, היו לה עיניים כחולות ושיער

מוישה והילד המיוחד הסיפור שלי על ילד בשם מוישה, מוישה היה בן 10 והוא חלם חלומות מעניינים. אמא של מוישה הייתה מחממת לו כוס חלב

מאז, שאני זוכר את עצמי, אהבתי לבנות מבנים מיוחדים בלגו, כמו: מטוס, ספינה או דרקון ענקי ולצייר כל מיני ציורים מאוד צבעוניים ומיוחדים. אימי תמיד

פרולוג: היה היה פעם ילד  ושמו איתן. פעם הוא הלך ברחוב ופתאום שני רובוטים קפצו עליו. הם הביאו אותו למעבדה הסודית של הפרופסור הרשע והזדוני

אתם יודעים שחכם שמעון בן אליהו הוא סבא רבא שלי? הוא היה אח של הרב מרדכי אליהו זכר צדיק לברכה. עכשיו אני הולך לספר לכם

תום, מיכאל ויונתן החליטו להקים חבורת בלשים, כל יום הם נפגשו אחרי הצהריים ויצאו למשימות סודיות. פעם אחת הם הצליחו להחזיר ארנק עם מלא כסף

פעם אחת הייתה ילדה שקוראים לה דנה. דנה אהבה לצייר. בבוקר אחד שהלכה דנה לבית הספר, המורה הודיעה “היום יתחיל שיעור ציור”, דנה שמחה מאוד

רוני ושוהם הלכו לחוג שחיה הן ראו חד קרן. רוני ושוהם התפעלו נורא מהצבע היפה של החד קרן. “וואו איזה צבע יפה וגם הצורה שלה

  הכל התחיל במלחמת חרבות ברזל. היה הייתה ילדה ושמה רוני. רוני הייתה ילדה רגילה, אבל לא היו לה חברות. בכל פעם שהיו שואלים אותה משהו

 היה היה מכשף רשע ומרושע שהתחבא במבוך מכושף והיה צריך להגיע אליו כדי לעצור אותו כי הוא רצה להשתלט על ארץ ורובוט נער וכלב לרובוט

פעם אחת היה ילד ושמו אורי, אורי היה ילד חכם ונדיב.  יום אחד אורי טייל ברחוב ומצא איש עני. האיש ביקש מהילד  אוכל. הילד ענה

שלום לכולם אני גדי, אני בן  26 גר בתל אביב ואני משרת במילואים ביחידת צנחנים. הימים שאנחנו עוברים בעם ימים לא פשוטים והחלטתי לספר את

היה היה פעם, לפני כמה מאות שנים בארץ סין, מנהרה אחת שאף אחד לא העז להתקרב אליה. כולם אמרו שיש שם מפלצות, זומבים ומכשפים מסוכנים.

  פעם היה ילד ששמו היה עדין לוי. הוא היה בן 8. במשפחתו היו 10 ילדים והוא היה הקטן ביותר. הם גרו בקליפורניה ליד הים.

היה היה ילד שקראו לו דן. הוא והמשפחה שלו הלכו לטייל ודן אבד. הוא הלךוהלך עד שהגיע למקום שקראו לו “אי הפחד”.דן ראה מערה ובמערה

היה היה פיל מאושר מאוד. יום אחד המשפחה שלו יצאה לטיול והפיל אבד. בדרך הוא ראה זאב והזאב רדף אחריו. הפיל הצליח לברוח ואז הוא

יום אחד היה ילד שקראו לו צ’סטר שרצה ללכת להתחרות במרוץ מכוניות. כשהגיע למרוץ המכוניות הוא ראה שכבר התחיל המרוץ, צ’סטר לא ידע מה לעשות

  בנצי היה ילד בן 9 הוא גר עם משפחתו ברחוב רד”ק 19 והוא אהב את החלל יותר מכל משפחתו,  מכל אנשי בניינו, ואפילו מכל

הייתי עצוב בגן החיות התנכ”י! מעניין אתכם לדעת למה הייתי עצוב בגן החיות? כדאי לכם לקרא.   שלום, קוראים לי שמואל. אני גר בירושלים אני

   עד עכשיו העולם היה רגוע… היי שניה שכחתי להציג את עצמי, לי קוראים רוני ואני אוהב אפלחה. “צא מהחדר!” נשמע לפתע קול.  מעניין מי

שלום שמי דניאל פרץ והסיפור שלי הוא סיפור מיוחד. בשביל לשמוע אותו צריך לשלם 1,000,000$! אז הכל התחיל ככה, יום אחד הלכתי לטייל ביער ירושלים

“שלום שמי קרפדי ואני קוף, היום אני חולה אז החלטתי לתרגם את הסיפור הזה לעברית, רוצים להתחיל, או לא?  בסדר, לפני שנים רבות, בארץ רחוקה

הי! קוראים לי יצחק! אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לי ביער! פעם, נסעתי עם המשפחה שלי ליער,  וטיילנו בו. עד שהגענו לאמצע היער. לא

היו הייתה פעם חורשה קטנה, שנמצאה בקצה העיירה ‘פלאבק דון’. הרבה מאוד אנשים הגיעו אליה, אבל לא בשביל הדשא, הפרחים או הפירות. הם הגיעו רק

לפני הרבה שנים, בעיר רחוקה, גר איש. לא עני ולא עשיר, אלא איש פשוט. לאיש הזה היה אבא ואמא וילד אחד קטן וחמוד ששמו היה

קוראים לי משה ואני בן 10. אמא שלי נפטרה כשהייתי בן שנה, כשהיא הייתה בת 37, ממחלה ביז בתמוז. אני  אוהב לחקור דברים.  יש לי

היו היה אדם ושמו אברהם . הוא היה עשיר גדול . יום אחד החליט אברהם לא להניח תפילין . ימים עברו והוא הפסיק גם לשמור

  הסיפור קרה במלחמת “חרבות ברזל”.  הטייסת שבה שירת  גדי קיבלה משימה לצאת לעזה, כדי לתת אספקה של ציוד לחיילים.  כששמע גדי את המשימה, התנדב

השם שלי מרים. אני גרה בארץ ישראל. אני גרה בירושלים. יש לי אח אחד. השם שלו מרדכי. מרדכי בן עשרים  ושתים.  אני ומרדכי אוהבים לעשות

לאה קמה מהמיטה שלה. היא רואה את לוח השנה שלה, ורואה דבר מיוחד. היה יום ראשון של בית ספר! היא לבשה את התלבושת החדשה והיא

 יום ההולדת של נעמי מתקרב והיא עמדה להיות בת מצווה. כל המורות, כל הזמן אמרו לה, על כל המצוות     . שהיא תצטרך לקיים.

איש השלג המיוחד   יום אחד, מתעוררת ילדה בשם שרה. היא מסתכלת מהחלון ויורד שלג. כשהיא הולכת לאכול ארוחת בוקר לפני בית הספר, אמא שלה

בתיה גולדמן אוהבת לעשות התעמלות. היא רוצה להיות הכי טובה בארץ. יום אחד בתיה קבלה הזמנה להתחרות בתחרות הארצית. הילדה שתנצח, תקבל את התואר של

הריקודרותם הופבאור, כיתה ה’2שלום, קוראים לי ניר, נעים להכיר!גם אתם חושבים שכל הבנים משחקים בכדורגל, כדורסל ואפילו סיף, נכון?אבל לא אני. לי יש את הקטע

חבורת קסם והסוד הגדול!!! שלום אנחנו חבורת קס”ם זה ראשי תיבות של: קרן, סיון, מעין- אנחנו! אנחנו חבורה מסתורית ולכל אחת יש סיפור: במשפחה של

סיפור על אחווה ורעות איך מכל הילדות בעולם קרה שאני יושבת דווקא ליד אחווה? מה הסיכויים?! דמיינתי את היום הראשון בבית הספר החדש שונה כל

הפמוטים  תאריך – 10 ביוני 1949  מיכאלה יקרה, איך את מרגישה? את בסדר?אני לא יודעת אם את יודעת, אבל אנחנו במצור. אני אפילו לא יכולה

החיים של מעיןבבית הספר ובביתכיתה:ג’2שלום ק ורא ים לי מעין.רציתי לספר לכם על מה שאני ע וברת בבית הספר ובע י קר בחייםע צמם.הכו ל

חבורת החיילים היו הייתה פעם ילדה שהלכה בשבילי הישוב. הילדה ראתה בדרך עצים יפים כמו עץ דקל, עץ זית, עץ ברוש, עץ הדס, עץ תמר,

בס”ד זופי וכוחי – רועי גרסט כיתה ג’2 מחנכת: מיטל סנה בית ספר נתיב הושעיה   לפני שנים רבות היו שני גיבורי על – “זופי”

אזעקת חרום שלום קוראים לי לב. לפני כמה ימים בבית הספר נשמע הצלצול ללכת הביתה, לפתע נשמע מן צליל כזה טווווווו ואז כל המורות אמרו

משפחת אלימלך והתינוק פעם פעם לפני שנים רבות חיה לה  משפחת אלימלך. למשפחת אלימלך היה משהו עצוב במשפחה כל פעם שנולד  להם תינוק [בן] היה

  לחזור הבייתה מגישה: הודיה שביט     יום אחד בשנה הגיעו הרבה אנשים לגן החיות וכולם באו תמיד לכלוב של הקואלה החמודה שקראו לו

פופי הקוף האמיץמאיה הופבאור , כיתה ב’פעם, באפריקה הצפונית, חיה משפחת קופים בג’ונגל.יום אחד, לקופיף הקטן במשפחה היה קצת משעמם אז הוא התחיל לרקוד.חברו, ששמו

שם הסיפור: שנתן משלו       איש אחד ושמו לירון גר בכפר קטן בארץ רחוקה, הוא היה איש ירא שמיים ומינו אותו לגזבר הכפר.

שודדי העתיקותביום אביב בהיר יצאתי לטייל עם פנדה וטומי הכלבים שלי, בתל שיכין ליד הישוב שאני גרבו, הושעיה.פתאום ראיתי סלע ענק מוזר בגודל של מכונית

  אני והמלחמה   לפני חודש פרצה המלחמה, היה זה בוקר מפחיד במיוחד. שקד היא ילדה מיוחדת שיש לה צרכים מיוחדים. היא לומדת בכיתה ג-1,

התוספתן הקטן שלי / מלאכי קלפר ג’2   היה היה פעם ילד שהיה בליגת כדורגל. כל יום שישי היה לו משחק. יום אחד הילד חזר

כתבה: דניאל מועלם כיתה: ג’2 המורה: מיטל   חג החנוכה זה היה ערב חנוכה. באותו הזמן, סבא וסבתא חילקו את המתנות. גלי חיכתה למתנה הזאת

האחים משה ושמוליק האחים משה ושמוליק הלכו למגרש ומצאו באמצע המשחק טרקטורון. הם רצו לקחת את הטרקטורון הביתה אבל הם היו באמצע משחק. הם ויתרו

אמילי הכלבה מאת עינב הומינר ג2 מיטל נתיב הושעיה היה היתה מישפחה מישפחת הומינר ליתר הדיוק לאבא קוראים עידו לאמא קוראים לאה לאחות הגדולה קוראים

הסיפור הקצר כתבה: אופיר יהודית אבני כיתה: ג’1 שם מחנכת: הדס שם רכזת שפה: אבלין שם ביה”ס: נתיב טלפון ביה”ס: 046566367 דוא”ל ביה”ס: [email protected] ישוב: