הילד הנדיב

פעם אחת היה ילד ושמו אורי, אורי היה ילד חכם ונדיב.

 יום אחד אורי טייל ברחוב ומצא איש עני. האיש ביקש מהילד  אוכל. הילד ענה לו ואמר “בטח.” הילד הביא לו אוכל.

כשאורי חזֳר הביתה הוא סיפר לאמו את כל מה שהוא עשה לאיש העני. אמא של אורי שמחה

והביאה לו ממתק. 

ביום למחרת אורי הלך לבית הספר. הוא סיפר לכיתתו על המצווה שהוא עשה.

כל הכיתה מחאה לו כפיים והמורה שמחה. בהפסקה החברים של אורי שיחקו איתו.

כשאורי חזר הביתה הוא ראה עוד הפעם את האיש העני והאיש העני שאל את אורי אם אפשר

כסף. אורי הביא לאיש העני את הכסף .כשאורי חזר הביתה הוא אמר לאמו את כל

מה שהוא עשה לאיש העני. אמו שמחה והביאה לו שוקולד ואמרה לו שהוא ילד גדול.

ביום למחרת היה יום שישי ואורי אמר לאמו אם אפשר להזמין את האיש העני לארוחת שבת. אמו הסכמה.

אורי הלך החוצה לחפש את האיש העני. אורי מצא את האיש העני ושאל אותו אם הוא

רוצה לבוא אליהם לשבת .”בטח” אמר האיש העני.

ביום למחרת [יום שבת] אורי הלך לבית הכנסת. אורי אפילו שר: “אנעים זמירות”.

והוא אפילו סיפר לכל המתפללים בבית הכנסת על המצווה שהוא עשה לאיש העני.

כל המתפללים בבית הכנסת שמחו, אמרו “כל הכבוד,” ומחאו לו כפיים!!! .

בסעודת שבת בא האיש העני. הוא אכל, שתה, ואפילו סיפר סיפור.

האיש נשאר בבית של אורי עד שיצאה שבת. משפחתו של אורי הביאה לאיש העני

כסף. כעבור שנה היה לאורי יום הולדת. הוא הזמין את חבריו למשל

חברו עידו, חברו דביר וחברו יצחק. הוא הזמין את משפחתו

כמו סבתא וסבא, דוד אריאל, דוד ישי, דודה רבקה, ודודה אורית.

והוא אפילו הזמין את האיש העני. ההורים  של אורי הזמינו 

עוגה. הם שרו היום יום הולדת. כעבור 5 שנים אורי היה כבר ילד גדול.

הוא היה בכיתה ח’. שהוא היה בכיתה ח’ האיש העני כבר לא היה איש

עני. הוא היה מאושר. כשאורי חזר הביתה הוא ראה את האיש

שהוא עזר לו. והוא אמר לו ,”שלום” והאיש אמר לו גם “שלום.”

האיש לקח אותו לבית שלו. בבית של האיש היה אוכל ושתיה. “אתה רוצה קצת מהאוכל?” שאל האיש. “בטח” ענה אורי. אורי לקח מהאוכל ושבע. “להתראות”

אמר אורי. “להתראות” אמר האיש. כשאורי חזר הביתה

אמו אמרה שהוא צריך ללכת לישון.

אורי הלך לישון.

כשאורי התעורר הוא הלך לבית ספר. הוא התפלל, למד חשבון, למד תורה, למד מדעים,

ולמד גאומטריה. כשנגמר היום אורי הלך הביתה והוא הלך לישון.

כעבור 5 שנים אורי הלך לצבא. 

ביום הראשון של אורי בצבא הוא עמד בשורה. המפקד אמר לכולם מה לעשות. 

ביום למחרת  אורי למד המון דברים כמו להילחם ולפגוש חברים.

אורי פגש חבר ושמו יונתן. אורי ויונתן הפכו לחברים הכי טובים.

 

כשאורי עזב את הצבא הוא התחתן עם מישהי שקוראים לה שרה.

אחרי שנה נולדו להם תאומים.  לבכור קראו עוז, ולצעיר יותר קראו יאיר.

כשאורי ואשתו גדלו עוז ויאיר התחתנו. לאשתו של עוז קראו חוה.

ולאשתו של יאיר קראו דבורה. גם נולדו להם ילדים. לבן של יאיר קראו לביא.

ולבן של עוז קראו נצח. יום אחד אורי ואשתו נהיו עניים. הם ביקשו מאנשים ברחוב כסף אבל אף אחד לא הביא להם כסף. עד שבא האיש (שפעם היה האיש העני) וכמו שאורי עזר לו, הוא עזר לאורי ומשפחתו.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »