מעבדה סודית

מעבדה סודית. שנת 1983. ” אם הניסוי הזה יצליח זה יגלה לעולם עוד המון מידע. אני בטוח בזה” אמרתי לעצמי בשקט. אני בן 26, נולדתי בישראל אני יודע שאם הניסוי הזה ייכשל אני אשלם מחיר כבד, אבל אם הוא יצליח זה יהיה מאוד חשוב. אבל צריך לחזור לעבודה. להכניס מעט פחמן דו חמצני, לחמם ל57 מעלות צלזיוס, להוסיף טיפת מים, זהו. סיימתי. הניסוי מוכן. צריך ללבוש ציוד מגן ולהודיע בקשר למפקד. “רות עבור, שומע?” אמרתי לתוך מכשיר הקשר. אני שומע שאומרים בקשר: ” שומע, עבור. דווח.” אני עונה: “הניסוי מוכן. אני מוכן. לבצע את הניסוי?” ובתשובה עונים לי  “כן, תפעיל את הניסוי. אל תשכח את המכשיר”. 

“טוב, אני מפעיל את הניסוי” ניתקתי את מכשיר הקשר. מתחילים את הניסוי. 

לקחת את התערובת, לשפוך לכלי, “פוווווו” אני נושם עמוק.  “בוא נסיים עם זה” אני אומר לעצמי. ושותה את זה.

הכאב היה אדיר. אני לא יכול לתאר את הכאב שזה היה. אחרי שהכאב עבר הרגשתי שונה. הייתי גבוה יותר ולבוש אחרת. לבשתי מכנסיים ארוכים ושחורים, וחולצה שחורה עם כל מיני שדרוגים. פתאום ראיתי מולי איש עם מכנסי טרנינג קצרים וחולצה קצרה. האיש אמר בקול משונה : ” אני אויבך הגדול ביותר. השמר לך!” ונעלם.

הבנתי מיד שקרה משהו עם הניסוי. ניסיתי להרגיש שמשהו בי שונה מלפני הניסוי מלבד הבגדים.  

באמת הרגשתי חזק יותר, בטוח יותר בעצמי. חשבתי לעצמי מה קרה לי ומי זה האיש שראיתי. פתאום הכתה בי מחשבה הזויה, אבל חשבתי ששווה לנסות.

המחשבה הייתה: “מה אם קיבלתי כוחות על?” אז חשבתי לנסות.

ניסיתי לירות אש ולא האמנתי. נורתה ממני להבה! ולהבה גדולה נורתה, ולא אחת קטנה.  ממש התפלאתי שבאמת יש לי כוחות על! 

פתאום עלתה בראשי תמונה של האיש שראיתי מקודם. חשבתי מיהו באמת ולמה הוא הופיע אחרי הניסוי, אבל דחיתי את המחשבות מראשי. צריך להכין תלבושת!

הכנתי מסכה שחורה, ופתאום ראיתי מולי נעליים גלימה וקסדה מושלמים לתלבושת. ניסיתי להשתמש בראיית רנטגן וזה עבד! ראיתי מידע על הנעליים, על הגלימה ועל הקסדה שמולי. הנעליים יכלו לעוף ומי שלבש אותן היה מהיר יותר! הגלימה יכלה להעלים את מי שלבש אותה ולהגן מפגיעה! והקסדה יכלה לראות מעבר לדברים ולראות רחוק ומדויק יותר מראייה של נץ! הם היו מושלמים! מדדתי אותם והם התאימו לי כאילו יצרו אותם במיוחד בשבילי! (כנראה הם באמת נוצרו בשבילי)

חשבתי שכדאי לצאת לעולם לנסות את הכוחות על שלי, אז יצאתי החוצה מהמעבדה לנסות את כוחותיי  בשטח. ניסיתי להיעלם ולעוף (בעזרת הגלימה והנעליים) והצלחתי! המשכתי לעוף ואז ראיתי אותו. את האיש שראיתי אחרי הניסוי! 

החלטתי להילחם בו. יריתי לעברו קרן לייזר, אש וחשמל, והקרן פגעה בו ישירות בחזה! הוא התחיל ליפול, אבל לי היו תוכניות אחרות לגמרי. טסתי אליו ותפסתי אותו בחולצה. עפתי למעלה ופתאום הוא השתחרר מאחיזתי וגם עף! הוא ירה לעברי 9 כדורי אש, וחסמתי אותם עם הגלימה.

זימנתי 10 לוחמי אבן עם חרבות פלדה שילחמו בו בשבילי והם הקיפו אותו ותקפו! הוא חטף את המכות החזקות והתעלף. יצרתי לו כלא בלתי שביר ושמתי אותו בפנים בתקווה לטוב. 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »