מסיבת פיג’מות
באחד מימי החורף, ליבי החליטה לערוך מסיבת פיג’מות. ליבי, תלמידה מקובלת וחברותית, למדה בכיתה ד’. היא הייתה גבוהה, היו לה עיניים כחולות ושיער שחור חלק.
ביום ראשון, היא כתבה הזמנה לחברות שלה “כולן מוזמנות למסיבת פיג’מות ביום חמישי, בשעה 17:30, אצלי בבית”. ליבי שלחה את ההזמנה לכל חברותיה חוץ מיהלי.
יהלי הייתה חברתה הטובה ביותר של ליבי. ליהלי היו עיניים חומות, שיער מתולתל והיא לא הייתה גבוהה במיוחד. יהלי וליבי היו שכנות באותו בניין וגם למדו באותה כיתה. יהלי גרה בקומה רביעית וליבי גרה בקומה שנייה. בשבוע שעבר, ליבי וחברתה הטובה יהלי רבו. המריבה התחילה ממשחק קופסא ששיחקו יחד. ליבי הפסידה ליהלי במשחק וכעסה על כך. היא לא ידעה להפסיד בכבוד ולפרגן לחברתה שניצחה במשחק.
למרות שליבי לא פרגנה, יהלי המשיכה לעודד את חברתה: “בפעם הבאה, גם את תנצחי . אני בטוחה”. אך, ליבי המשיכה לכעוס והחליטה שהיא לא תדבר עם יהלי.
עברו הימים, והגיע יום מסיבת הפיג’מות. בשעה 17:30 כל הבנות הגיעו למסיבה של ליבי, מלבד יהלי שלא הוזמנה למסיבה.
הבנות הגיעו למסיבה לבושות בפיג’מות והביאו יחד איתן כריות ובובות. על השולחן היו מטעמים רבים. ממתקים ומשקאות. נשמעה מוסיקה ברקע ותוכננו משחקים רבים למסיבה. הבנות רקדו לצלילי המוסיקה, אכלו, צחקו ונהנו, אולם ליבי המארחת הרגישה שמשהו חסר, על מנת שהשמחה תהיה שלמה. היא ישבה בצד ולא שמחה למרות שזאת הייתה המסיבה שלה.
הבנות שהגיעו לחגוג איתה לא הבינו למה היא עצובה.
ליבי אמרה: “בנות אני מרגישה לא נעים, יהלי חסרה לי”.
החברות הציעו לליבי לגשת ליהלי ולהזמינה למסיבה.
באותה שעה, בקומה רביעית, ישבה יהלי לבד בביתה והייתה גם היא מאוד עצובה.
כעבור מספר דקות, נשמעו דפיקות בדלת ביתה. היא פתחה את הדלת וראתה שם את כל חברותיה יחד עם ליבי, חברתה הטובה ביותר. הן הגיעו כדי להזמין גם אותה למסיבה.
ליבי אמרה ליהלי: “אני מצטערת מאוד שפגעתי בך, את סולחת לי?”
יהלי אמרה: “כן, אני סולחת”. השתיים התחבקו והשלימו. יהלי הלכה לחדרה, התלבשה בזריזות בפיג’מת המיני מאוס שלה והצטרפה בהתרגשות לבנות.
כל הבנות, יחד עם יהלי, חזרו למסיבת הפיג’מות של ליבי. הן נהנו, קפצו, שרו, אכלו ממתקים ושמחו יחד.
בשעה 19:30 המסיבה הסתיימה וכל הבנות חזרו לביתן. גם יהלי נפרדה מליבי ומהחברות וחזרה לביתה. כשהגיעה, אימה שאלה אותה “יהלי, איך הייתה המסיבה?”
יהלי ענתה באושר גדול: “היה כיף מאוד”.
“אני שמחה מאוד לשמוע” אמרה אמא של יהלי “חברות טובות לפעמים רבות, צריך לדעת גם להשלים ולסלוח. אני גאה בך ילדה שלי שסלחת לליבי. עכשיו אחרי שנהנית ושמחת את בטח עייפה, הגיע הזמן ללכת לישון”.
יהלי ציחצחה שיניים ונכנסה למיטה עם חיוך גדול על הפנים.
אמא כיסתה את יהלי בשמיכה חמה “לילה טוב יהלי” אמרה.
“לילה טוב אימא. אני אוהבת אותך” יהלי ענתה ונרדמה.
