זה היה יום חם, לא מפתיע בעונת בצורת. עופר הצבי רחרח באפו. לא נראו צמחים במרחק. פתאום ראה את חברו דור הדורבן.
“חייבים שהבצורת המעצבנת הזאתי תגמר כבר” אמר עופר
“כן” אמר דור, “צריכים את נשר הגשם”
“נשר הגשם?”
“כן, הנשר שיכול לזמן בקריאתו את העננים ולהוריד גשמים” ענה דור.
“מהיכן שמעת עליו?” שאל עופר
“לא משנה” ענה דור
“אנחנו צריכים ללכת אליו, לבקש ממנו להוריד גשם” אמר עופר
“אבל אנחנו קצת מדי” אמר דור
“אפשר לצרף גם את בריו העכבר, שאול השועל ונח הנחש”
“טוב” אמר דור “אבל אם אחד מהם חוזר עם פצע רציני או אכוּל, אני לא אחראי.”
הם הלכו אליהם. שאול השועל הסכים להצטרף מיד.
שלושתם יחד הלכו לבריו העכבר.
בריו שאל ” נשר הגשם? שמעתי עליו! אבל אנחנו קצת.”
“גם נח הנחש יהיה איתנו” אמר שאול.
“נננח הננננחש? אבל הוא יבלע אותי!” אמר בריו.
“כן נכון.. אבל הוא גם סובל מהבצורת,” אמר עופר,
“זה תמיד התירוץ שלו” לחש דור לבריו.
אחרי זה הם הלכו (בריו קצת בפחד) אל נח.
כשהגיעו שמעו את קולו של נח: “תיכנסי ארוחת צהרים”
“אאאתם בטוחים שזה רעיון טוב?” שאל בריו
כן,” אמר עופר. והם נכנסו. (רק בריו ודור, כי הם היחידים שיכלו להיכנס)
“אתה מתכוון להביא את החטיף הזה? ” אמר נח.
“לא ולא.” אמר דור.
“אז מה אתם רוצים ממני?” שאל נח
“שתבוא אתנו אל נשר הגשם, שיוריד גשם” אמר דור
” זאת דרך ארוכה, אבל בשביל הגשם, אני מסכים!” אמר נח
“מעולה” אמר דור ” בואו נתחיל במסע!”
הם עלו למעלה, וראו גבעות חומות. “שם נשר הגשם?” שאל בריו.
“לא” השיב עופר.
הם טיפסו על גבעה אחת וראו שם זאבים. הזאבים רדפו אחריהם, למזלם, שאול מצא פניה הצידה והזאבים עברו לידם. הם עברו דשא,
הם הגיעו לג’ונגל ענק. “מהם כל הצמחים האלה?” שאל נח
“זהו ג’ונגל” ענה דור. “הוא ענק” אמר בריו. בתוך הג’ונגל שמעו לחישות.
פתאום זינקו לכיוונם נחשים, נח התקרב וסיפר להם את הסיפור, הוא הציע להם להצטרף, והם הסכימו והמשיכו יחד. פתאום נשמעו לחישות מכיוון בריו. כשהסתכלו הם ראו את הנחשים מסביב לבריו, “אתם לא מתכוונים לאכול אותו, נכון?!” שאל עופר, “לא” אמרו הנחשים (הם כן). בהמשך פגשו: יגואר ושמו ארג, וטפיר ושמו טפר. אחרי שהם עברו את הג’ונגל התחיל להתקרר.
לפתע, ראו רכס הרים, הם טיפסו. ופתאום התגלגלה עליהם אבן גדולה. כולם ברחו כדי שהאבן לא תמעך אותם. במהלך שברחו שמו לב שהפסיקו לשמוע את האבן. כשהסתכלו לאחור וראו שהאבן נעצרה בגלל שטפר נתקע מתחת לאבן. הם באו ומשכו אותו, ולבסוף הצליחו לשחרר אותו.
החבורה המשיכה ללכת ופתאום ראו נמרים. הם שאלו אותם אם ירצו להצטרף. הנמרים ניסו לקפוץ עליהם אז ארג העיף אותם. מישהו גרם לדרדרת בטעות והם נפלו לעמק שם ראו מדרגות ובראשן יצור ענק. הם עלו במדרגות והגיעו אל נשר הגשם.
עופר אמר “אדון נשר הגשם אני מבקש שתוריד גשם אצלנו”
“איפה אתם גרים?” שאל נשר הגשם
“במדבר” ענה עופר.
“אולי כדאי שאוריד שם גשם כבר” אמר הנשר ופתאום הם שמעו רעש חזק
“זהו,” אמר נשר הגשם.
“רגע,” שאל בריו, “עכשיו אנחנו צריכים לחזור את כל הדרך בחזרה??”
“לא” אמר הנשר. הוא קרא לכמה עננים, וכל אחד עלה על ענן משלו ןהגיע איתו לביתו.
