יום אחד, אמא אמרה לי בא גדי,היום אתה עולה לכיתה א’.לא אני לא רוצה, טוב אמרה, אמא אז תלך, לגן ותהיה עדין קטן,ולא תדע לקרוא

שלום, שמי לבונה אני בת 7 וגרה בחריש. בכל שנה בחופש הגדול, אני מתכוננת ליום ההולדת שלי, שמתקיים באלול. השנה הלכנו כל המשפחה לחוות נוף

זיכרונות ילדותי  מאתיופיה אני זוכרת את עצמי בגיל חמש גרה בבית עשוי בוץ, אימא אהובה שלי עומדת מול האש ומבשלת שורו. שורו, אתם בטח שואלים

המפגש הקסום עם נחמה ליבוביץ’ בעיר אחת ושמה חיפה, ישנה שכונה קטנה בשם קריית שמואל ובה גרה שירה. יום אחד בשעות הצהריים נשמע צלצול טלפון

דברים שנאמרים מהלב, נכנסים אל הלב השעון המעורר צלצל כהרגלו בשעה שבע וחצי בבוקר, ואני כהרגלי, התחפרתי מתחת לפוך וסירבתי לצאת מהמיטה. פתאום הרגשתי את

המציל נפש אני מאוד אוהבת שאבא שלי מספר לי סיפורים. כל מיני סיפורים. במיוחד אני אוהבת שהוא מספר לי  סיפורים על דברים אמיתיים שקרו לו

תחרות והפתעה: אני איילה ואני אוהבת מאוד לרקוד. אחרי שנה שלמה בה רקדתי בסטודיו למחול, גיליתי שיש בסטודיו להקת מחול מקצועית. רציתי להיות בלהקה והתרגשתי

ואהבת לרעך כמוך גלינג גלונג.. נגמרה ההפסקה. המורה אסתר בדרך לכיתה.  יש שיעור חשבון!!!   המורה אסתר נכנסה אל הכיתה והזמינה אותי אל הלוח לפתור

רון והכדורגל מאת: מאור מליחי כיתה ד1 היה היה תלמיד בשם רון. רון הוא עולה חדש מארגנטינה הוא למד בבית ספר יבנה בחדרה. רון אהב

השריפה לפני ראש השנה מאת: יהל מנסיי ביום שבת בשעות הערב חזרתי מבני עקיבא עם בת דודה שלי ליאן לבית של דודתנו אילנה ואז ראינו

“איפה אני?” צעקתי בבהלה “הצילו! הצילו!” בדקתי את גופי וחיפשתי את הוריי ואת אחיי יואב ודני. גיליתי שאני בסדר אבל לא מצאתי את משפחתי. רעדתי

הטיול שהשתבש לפני שאני מתחיל את הסיפור אני רוצה להציג את עצמי. שלום לכולם, שמי דני. אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי. הכול התחיל לפני

המחלה של אבא/  קארין אוחנה חמ”ד אמונים גבעתיים לפני כ4 שנים אבא שלי חלה במחלת הסרטן אני עוד הייתי בגן אז לא כל כך הבנתי

המחלה של אבא/  קארין אוחנה חמ”ד אמונים גבעתיים לפני כ4 שנים אבא שלי חלה במחלת הסרטן אני עוד הייתי בגן אז לא כל כך הבנתי

מגישה: עדן מצא כיתה: ג 1   הילדים האבודים   היו הייתה משפחה צנועה ושמחה בעלת ארבעה נפשות: אבא, אמא, ושני ילדים – דן ויעל.

בס”ד המריבה שהסתיימה בהפתעה משמחת מגישה: עטרה שור, ב’3 בית ספר אמונים. פעם אחת בבית קטן ונחמד היתה משפחה חמה ואוהבת, משפחת כהן. לאבא קראו

בס”ד חרם כתבה: יעל פוסמן כתה ה2 בית הספר “אמונים” היו היה בית ספר אחד בעיר רחוקה .בכיתה ה’ בבית הספר היו עשרים בנים ושש

הדביבון העצוב – והעכבר השמח מאת יונתן פופר   דביבון היה כל הזמן עצוב. הוא הלך לחפש אוכל ולא מצא אף פעם. הוא בכה ובכה

סיפור נרות החנוכה (בהשראת הספר “הברווזון המכוער”) המציא: נעם משה פוסמן כתה ב1 בית ספר אמונים היו היה על גבי השולחן בבית שלנו קופסת נרות

מה עשתה יעל בחנוכה ?     ביום ראשון יעל רצה לקנות אוכל ושתייה לכבוד חג החנוכה , היא קנתה סופגניות , שמן זית ולביבה.

  מאירועי הטיול המשפחתי לים המלח שלום לכם, שמי קובי גמליאלי , סיפורי מתרחש בחופש הגדול, כשהייתי בכיתה ג’. נסענו חופשה בים המלח, ההורים האחים

היהודי העני זה ספור על יהודי שגר בירושלים, שהיה עני מאוד, עובד מאוד קשה ומרוויח מעט כסף. יום אחד נהיה חולה במחלה מאוד קשה. והתקשר

סיפור פרשת מקץ לפני שנים רבות, היה מלך במצרים, שקראו לו פרעה, לילה אחד פרעה המלך ישן במיטה היפה שלו בארמון, והנה חלם פרעה חלום.

הזכיה הגדולה בספר תורה זה היה ערב רגיל, בתחילת שנת הלימודים, בשעה 22:00 בלילה ההורים שלי קיבלו הודעה מאוד משמחת שהדוד שלי, אביאל אליה, זכה

הווה דן את האדם לכף זכות   שלום, קוראים לי יהודה נדב ואני בן 9. אני מתגורר בגבעת זאב ולומד בבית הספר אהבת ישראל בשכונת

הילדים במרתףהסיפור שלנו מתחיל ביום יפה ששני ילדים דיברו על ספסל שבחצר של הבית של מאיר הילד האמיץושלמה הפחדן. הם רצו לצאת ליום כיף והחליטו

״פוקח עיוורים״                           הסיפור התרחש בתל אביב בקיץ 2021 בבית המשפחה של שמואל ואמא שלו. כששמואל היה קטן אבא שלו נפטר. שמואל גדל וגילה

האוצר האבוד “יוסי, יוסי, בוא תראה מה מצאתי!!” “מה אתה רוצה עכשיו, שמוליק?” אמר יוסי באנחה כבדה. “מצאתי מפה! מפת אוצר!” אמר שמוליק בהתרגשות גדולה.

איך מרגיש שהולכים לאיבוד?   לפני כמה חודשים ביום שני, סבתא שלי אספה אותי מבית הספר לקחה אותי ואת אחותי לקניון רמות לחפש בדים. סבתא

ביום קיץ חם יצאתי עם משפחת לשייט באוניית פאר לכיוון דובאי.כשהיינו בלב ים , באמצע הליל , שמענו רעש חזק ומולה. התעוררנו ומרוב פחד לאהעזנו

שלום, קוראים לי רועי בן יוסף ואני רוצה לספר לכם חוויה שקרתה לי. בחופש הגדול אמא ואבא קנו ליפעת אחותי מתנה ליום ההולדת עשר, שני

”אבא תוכל לספר לי על סבתא?” שאל רועי. אבא של רועי מספר: ”סבתא שלי היתה גיבורה. בגיל 16 שלחו את כל המשפחה שלה ואותה לאושוויץ.

בכיתתנו המורה לעברית ביקשה שנכתוב סיפור. כל אחד לקח דף וכתב סיפור. אני נגררתי אחרי שני חברים, שהחליטו לכתוב סיפור לא נעים ומלא במילים לא

באמצע שיעור שבועי, של המורה נחמה התקשר הטלפון. המורה עצרה את השיעור ואמרה סליחה אנחנו באמצע שיעור אנא התקשר יותר מאוחר. אחרי שהמורה החזירה את

ביום בהיר ויפה, שמעתי בתוך חלומי, “דני קום תתארגן לבית ספר, שלא תאחר”. פקחתי את עיניי וראיתי את אמי. “די אמא, אני עייף תני לי לישון”.

דוד ויהושוע היו שני חברים טובים. הם היו בגן ילדים בגיל ארבע. יהושע היה עם שיער שחור ועיניים חומות ונמוך קומה ודוד על שם דוד

דודי שולי היה ממייסדי הגרעין הדתי בישוב חומש. שולי אהב אנשים והקשר שיצר עם כל אדם שפגש היה אמיתי ומיוחד. הוא היה איש של אמת

יוסף לא האמין שזה קורה לו. כבר אחת בצהריים והוא עוד לא הניח תפילין. הכל התחיל כשהמפקד ביקש ממנו ומחברו תומר לצאת למארב על גבול

חדר הלימוד של הרב דרוקמן היה עצום ומלא ספרים. הוא נכח בו הרבה שעות במהלך היממה. ההבנה שהוא היה ער בשעות מאוחרות ופנוי לעזור לאנשים

זה קרה ביום שני במושב ניר עציון, לאחר בית הספר, אריה, שלמה, ובניה, החבורה הכי מאוחדת בכיתה, טיילו על יד המגרש משועממים נורא ולא ידעו

הלכתי ברחוב התל אביבי ההומה. בחזור מבית הספר, מכוניות חלפו על פני כשנזכרתי שהיום איני חוזר לביתי, שברחוב אלנבי אלא הולך לביתו של דודי אפרים. 

לרמי יש כלב קטן וחמוד ושמו בים . רמי אהב מאוד את בים וטיפל בו. יום אחד כשיצא לתת לבים אוכל גילה להפתעתו  שהמלונה של

ביום שמש נעים וחמים שיחק יוסי בחצר, בכדורו הצהוב. יוסי בעט בכדור והוא נעלם בין השיחים. ניגש יוסי לשיחים כדי להוציא את הכדור ופתאום ראה

היו שני חברים, דני וגדי. דני היה עם שיער חום ועיניים כחולות. הוא תמיד הצליח בכל מה שעשה אפילו במבחנים הכי קשים. גדי היה עם

לפני חנוכה שף צעיר ניסה להכין סופגניות, אך הן לא יצאו טעימות. הוא היה מאוד עצוב, כי המון מאכלים אחרים הוא הכין ממש טוב ורק

קיבלנו בשמחה את ההודעה על טיול לירושלים, כל הכיתה התרגשה. באוטובוס בדרך לטיול היה כיף חיים, חידות קלות וגם קשות. הגענו למשכנות שאננים שם פגשנו

היו היה פעם ילד שקראו לו דני ולאבא שלו קראו ניסים ולאמא שלו קראו נטע. באחר מהשבתות ניסים היה צריך ללכת לתפילה ואבא שול בא

  אחר הצהרים נגה חילקה את הזמנות ליום הולדתה לכל הבנות בכיתה שלה חוץ מילדה אחת שקוראים לה נועה,  נגה ביקשה מבנות הכיתה לא לגלות

  יום אחד אמא ואבא הודיעו לנו שבקרוב אנחנו עוברים דירה.  הייתי נרגשת ולא ידעתי אם אני שמחה או לא, כיוון שלא ידעתי מה מצפה

אי שם ישנו עולם קסום ומיוחד במינו, עולם האליום ובארץ האלבין-דייל גרו האלפים. אתם בטח שואלים את עצמכם- מי הם האלפים? ובכן האלפים הם יצורים

למשפחת לוי היה דוד מיוחד ושמו שלומי. דוד שלומי היה מגיע בכל יום רביעי ונפגש עם האחיינים הסקרנים שלו שהוא כ”כ אוהב. הוא במיוחד אהב

  “אבא, ספר לי סיפור” ביקש יותם מאביו, אשר ישב בכורסה וקרא עיתון. אביו חייך, הניח את העיתון על השולחן והתחיל לספר: “זה סיפור על

פרק #1 – איך הכול התחיל   היו היה ילד ושמו יונתן שאהב מאוד לשחק משחקי וידאו על המחשב. יום אחד המחשב שלו אכל אותו!

תכונה: טוב לב היו היה ילד ושמו שמוליק היה זה בבית בשעה 10:00 בלילה. הוריו יצאו מהבית למסעדה והוא לבד בבית ושמר על אחיו הקטן

פעם אחת, גרה לה משפחה בירושלים בשם משפחת כהן. הם גרו בבית לא גדול ולא קטן. הם היו חמישה ילדים, שלושה אחים גדולים ושתי אחיות

הקדמה:   יומן, אני מאי ואני כותבת את היומן הזה כי יש לי חרדה חברתית, אני יודעת שבדרך כלל יומנים מתחילים ב”יומני היקר” אבל אני

אני לא אוהב שנכנסים לחדר שלי. כשההורים שלי נכנסים לי לחדר אני כועס עליהם מאוד. כשהאחים הגדולים שלי נכנסים אני עוד יותר כועס. וכך זה

שלום!! קוראים לי דנה, ואני רוצה לספר לכם את סיפורי.  [יותר נכון הגיבורה של הסיפור זאת מיכל ולא אני.] אם אתם יודעים או לא, אני

פעם אחת היה ילד ושמו דני. יום אחד הוא הגיע הביתה מביה”ס וראה את הדלתנפתחת והוא ראה את אמא שלו באה עם: לא תינוק אחד

בעיר כפר סבא גר ילד ושמו דן. דן, בן 4 לומד בגן תות שנמצא לא רחוק מהבית שלו. דן, מתוק כמו הממתקים שהוא אוהב לזלול

חנה היתה ילדה שחלמה להיסתובב בכל העולם כולו. היא היתה רק בת 10 והיא הצליחה לטייל בעולם . איך היא טיילה, אתם רוצים לדעת?  “כן!”.

שמי דוד. התעוררתי בבית באמצע הלילה, פתחתי את הווילון וראיתי את כל הגדולים עושים דברים שהם בדרך כלל לא עושים. אבל אני לא מתערב בעניינים

יש מישהו בבית? אתה קורא כשאתה נכנס לבית, אף אחד לא עונה…  שלום, אני קורא, יש מישהו? אני לא רואה אף אחד בבית, הבית ריק.

שלום, לי קוראים תמר ואני רוצה לספר לכם סיפור שקרא לי. יום אחד ראיתי דלת נוצצת וזוהרת. התחלתי לשאול אנשים אם הם ראו את הדלת

הגיע הלילה. לילה טוב רגה אבא אתה יכול לספר לי סיפור.                                                     איזה סיפור אתה רוצה שאני אספר לך?                                                 סיפור שאני לומד ממנו.                                               סיפור החברים? שאל

היי. אני יולי, אני בת 12 עם מוגבלויות. אני עם כיסא גלגלים. מחר אני עולה לכיתה ז’ ואני לא עולה עם חברות (זה לא שהיו

בימים של תקופת החורף השנה התרגשתי למראה  המקרה שנקרה בדרכי. באחד מימי חופשת החנוכה נסעתי עם כל משפחתי למסיבת חנוכה אצל סבתא וסבא שלי. היה

פעם מזמן ביקום אחר לגמרי, בן אלף כוכבים, חי כדור שנקרא “כדור הקסם”. בכדור הקסם הכל היה קסום: מצמחים עד ארצות. כל הדברים שם יכלו

פעם אחת הייתה כלבה והיא המליטה גורים חמודים. אחרי שהגורים קצת גדלו, הם שיחקו ונהנו וגם אכלו ושתו. אחרי שגדלו עוד קצת, הם עזרו לאמא

היה היה אריה שקראו לו כפיר. כפיר, אהב מאוד תות וכל יום כפיר האריה היה הולך לחפש תותים. אבל לא סתם תותים כפיר חיפש תותים

קוראים לי מתן אני כמעט בן שמונה, אני לומד בכיתה ב’ בבית ספר נחלים מודיעים. ביום שישי אחד נסענו לירושלים כל המשפחה לבר מצווה של

היה היה ילד ושמו יונתן. יונתן היה ילד בן שמונה עשרה. הוא היה אח בכור והיו לו עוד שבעה אחים קטנים ממנו. לאחים קראו: רות,

“אבא, איפה החמור?” שאל אליה. אבא שמע את הצעקה של אליה. אבא הלך לאליה וראה שהחמורים ברחו. אבא ואליה היו ממשפחת סלע והייתה להם חווה

רציתי לשתף אתכם בסיפור שקרה לתמר לפני חג החנוכה. יום אחד תמר אמרה לסבתא: “אני רוצה להכין הפתעה לאמא ולאבא, לכבוד חנוכה”, ענתה לה סבתא:

היה היה ילד, קראו לו דני. הוא היה ממשפחה ענייה מאוד. לא היה להםאפילו מספיק כסף לקנות לחם או פרור של לחם.כל המשפחה שלו לא

פעם הייתה ילדה שקראו לה דניאל. היה לה שיער שחור, עיניים ירוקות והיא הייתה נמוכה. היו לה הורים, שתי אחיות ושני אחים.  הם גרו בקומה

פעם אחת בבקתה קטנה מעץ חיה ילדה קטנה בשם אסתר.    אסתר היא תלמידה בכיתה ב’ ולה שיער קצר וחלק. ילדה זו שקדה על לימודיה,

בבית הספר “קורל” אשר נמצא בעיר אילת למדה ליבי. ליבי למדה בכיתה ד’ והייתה תלמידה חרוצה ושקדנית. אהבה לקרוא, הצטיינה בחשבון וידעה גם אנגלית בצורה

לפני שנים רבות, עוד לפני שהיה קיים טלפון, מכונית, מטוס וכו׳, בעיר קטנה בשם מז׳ גרובסך הכול 50 אנשים. וברחוב אחד בעיר מז׳ גרה משפחת

שלום קוראים לי דני אני גר בחיפה ובן 10, ויש לי חבר טוב שקוראים לו יאיר ואנו גרים זה מול זה. אני רוצה לספר לכם

בכפר נידח אי שם בהרי אררט חיה לה קהילה קטנה וחביבה אשר אוהבת את חיי השקט והשלווה. קהילה זו גרה בסמוך לאגם גדול שבזכותו אנשי

אימי – מיוחדת! שלום! שמי מאור, אני בן 12, ואני ילד רגיל… בערך- טוב יש לי בעיות: קודם כל קשה לי בלימודים, לכל ילד נורמלי

.המטבע האבוד רעות וטליה הן חברות טובות, שתיהן תלמידות בכיתה ד. לפני טו בשבט בשיעור מדעים,המורה נטלי אמרה לתלמידי הכיתה שבשבוע הבא יצאו לחצר ויעזרו

ורוד עם נצנצים   יעלי טרקה את דלת הבית בבכי ורצה לחדרה. “יעלי, תפתחי לי, בבקשה!” לאחר כמה שניות הדלת נפתחה בשקט וראיתי את עיניה

לפני  22  שנים נגנב מהמוזאון  שריד עתיק (מגילה קדומה) ממצרים העתיקה. עד היום לא מצאו את המגילה, קראו לחוקרים הכי טובים בעולם. החוקרים מצאו במוזיאון

פעם לפני 5 שנים בחודש כסלו בחג החנוכה משפחת סולי היו רעבים , כל המשפחה התרגשה לקראת חג החנוכה. אמא אילנה הכינה סופגניות לכבוד חג

  .היה היה פעם ילד ושמו מקס פעם אחת כשמקס היה בשיעור גלישה עם המורה שלו אסתר הוא ראה כריש )ראש של כריש( מבצבץ מהמים,

היה היה ילד ושמו ברק שאהב במיוחד ברקים, והיה לו חלום להפוך לילד הברק. הוא היה מוכן לתת את כל מה שיש לו כדי להפוך

יום שמשי אחד בכפר חמצוץ מוצי , איש מן הכפר ראה איש עם סוכריה על מקל. סוכריות על מקל הם דבר שבשגרה בכפר חמצוץ אך

הבוקר דינה קמה עצובה. אמא שאלה את דינה: “למה את עצובה דינה?” דינה בבכי ענתה לאמה שחלמה בלילה חלום מאוד עצוב. אמא שאלה את דינה:

  חג החנוכה הגיע וטלי נרגשת, אמא שאלה את טלי האם תרצי להכין סופגניות לכבוד  חנוכה? כן אמרה טלי אשמח להכין סופגניות, אז למה את

פעם אחת, בבקתה אחת קטנה גרו לה בשקט ובשלווה משפחה קטנה: אמא ושבעה ילדים. יום אחד, אחר הצהריים הילדים היו רעבים ובגלל שביום זה היה

ביום חמים ונעים מיכל הילדה הצעירה, הקטנה ביותר במשפחה, חשבה והרהרה לעצמה, שהיא רוצה להיות אחות גדולה ובוגרת ונמאס לה להיות האחות הקטנה ,משום שנמאס

  רציתי לשתף אתכם בסיפור שקרה לתמר לפני חג החנוכה. יום אחד תמר אמרה לסבתא: “אני רוצה להכין הפתעה לאמא ולאבא, לכבוד חנוכה”, ענתה לה

ילדה אחת בשם נועם רצתה מאוד להכין סופגניות לחג החנוכה. היא ניגשה אל סבתא ושאלה אותה:” סבתא האם תרצי להכין איתי סופגניות?”. סבתא ענתה בחיוב

  למה דבורה כועסת מאת: אמונה שירה פלג כשדבורה חזרה מן הגן אִמהּ שמה לב כי פניה זעופות, דבורה כעסה. “מה קרה?” היא שאלה, אך

שם הסיפור: האוצר כתבה: נועה אלון כיתה ג’ בנות מיה דניאל שחר ונגה היו חברים טובים. הם אהבו מאוד לשחק ביחד משחקי קופסא שונים. יום

שם הסיפור: הדרקון והילד                                          

שם הסיפור: היער האפל כתבה: מאת רני שליט  היה היתה ילדה ושמה טליה, טליה סיפרה לאמא שהיא מפחדת בלילה. אמא הזמינה את החברות של טליה,

שם הסיפור: מציאת תיבה כתבה: גילת חן כיתה ב’ בנות פעם אחת היו שלושה ילדים, הם נסעו לבית ספר נטוש וילד אחד שהיה בתקופת הבית