החלום המעניין
פעם היה ילד ושמו דני כל ילדי השכונה קראו לו בעל החלומות, בגלל שהיה חולם הרבה חלומות. פעם אחת חזר דני מבית הספר, והתחיל לבכות. אמא של דני שאלה את דני למה אתה בוכה ?דני לא רצה לענות עד שאבא שלו יגיע הביתה. כאשר אביו הגיע התחיל לבכות ולספר את כל מה שקרה. הוא סיפר שבכיתה היה ילד ושמו רובי ,רובי שאל את דני אם יש לו חלום חדש? דני ענה לו כן יש לי הרבה חלומות חדשים. רובי בקש האם אתה יכול לספר לי חלום אחד מעניין. דני השיב בחיוב לבקשה אך ביקש שלא יצחק על חלומו. רובי הסכים לא לצחוק .דני התחיל לספר את חלומו, בחלום ראיתי שלושה קופים שאומרים לי, רוצה להצטרף אלינו? ועניתי להם בשלילה, בעקבות כך הם התחילו להציק לי והסתיים החלום. באותו היום התפשטה השמועה בכל בית הספר וכל הילדים התחלו לקרוא לי “בעל החלומות המעניינים” וכאשר כל פעם ילדי בית הספר שאלו אותי יש לך חלום חדש עניתי שיש לי ואני לא רוצה לספר לכם בגלל שכל בית הספר צוחקים עלי חוץ מרובי ועוד קבצה קטנה של ילדים, ובגלל זה אני לא רוצה לספר לכם חלומות כדי שלו תצחקו עלי מתי שאני מספר לכם את החלומות שלי. ואז אמרו כול תלמידי בית הספר באו נעשה עליו חרם. כול ילדי הבית ספר הסכימו חוץ מקבצה קטנה של ילדים ובתוכה רובי ולאט לאט התחילו מכות, והמנהל נתן לי פתק השעיה בגלל שהרבצתי, ואתם ההורים צריכים לבוא לפגישה עם המנהל, ואם לא תבואו לא אוכל לחזור לבית הספר. ההורים של דני הבינו את העניין ולא כעסו עליו בגלל שהיה עצבני ומתי שדני מתעצבן לא כדאי לדבר אתו כי הוא לא מקשיב.
אמא של דני התכתבה בוואצפ עם המנהל לגבי מה שקרה בבית הספר, המנהל אמר שבכלל לא ידע שעשו עליו חרם בבית הספר ויטפל בזה בחומרה. המנהל אמר שיבטל לו את פתק ההשעיה וגם ביטל את הפגישה עם ההורים. ולמחרת בבית הספר, המנהל דיבר מול כל בית הספר ואמר שמי שיציק לדני ייענש בחומרה. ילד אחד ושמו שמעון והוא לא פחד מהמנהל והציק לדני, ונענש בחומרה רבה.
כעבור שלוש חודשים המנהל עזב את הבית ספר ובעקבות כך התחילו הילדים לאהוב את דני חוץ מילד אחד ושמו שמעון, שמעון התחיל להציק לכל ילדי בית הספר . ילדי בית הספר סבלו ממנו מאוד, הם ניסו להפסיק את התנהגותו הרעה כלפיהם.
המנהל החדש החליט עם ההורים של שמעון שהוא צריך לעבור בית ספר. למחרת שמעון לא הגיע לבית הספר וכל הילדים לא הבינו למה הוא לא בא. עבר יום ועברו יומיים ושמעון לא הגיע לבית הספר ואף אחד לא הבין למה הוא לא הגיע. חיכו שהוא יגיע וישאלו אתו למה הוא לא הגיע. כעבור חודש המנהל הסכים בסוף לגלות ואמר ששמעון עבר בית ספר בגלל שהרביץ הרבה פעמים. כל ילדי בית הספר הבינו כמה חמור להרביץ ומאז פחתו המכות בבית הספר ומאז דני היה שמח שהן מריבות בבית הספר.
מוסר השכל שלא מרבצים ולא מעליבים ילדים גם אם מישהו מציק לך.
מקווה שנהניתם מסיפורי המדומיין.
מגיש: אריאל, חדד מכיתה ה1,
בית ספר נעם חמת שמואל ירושלים
