הרפתקה באמצע הלילה

הרפתקה באמצע הלילה

 זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27.

צרחה נשמעה  מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה.

לא כל כך הבנתי מי זה היה ומה פשר העניין אבל היה בטוח שדבר רציני קרה .שלא קורה כל יום .

רציתי מאוד לרוץ לספר למישהו אבל לא הייתה אפשרות הייתי  לבד בבית. הורי היו בחתונה של חברה של אימא ואחותי הגדולה רוני הייתה בטיול שנת.

בבית שרר שקט. כל כך פחדתי רעדתי ועד שנייה בכיתי.

ניסיתי לחשוב על רעיון ובינתיים שמעתי עוד כמה צרחות .

היה נדמה לי שיש אדם שעובר בית אחר בית ומבהיל אנשים בתחפושת או דבר כלשהוא .

כששמעתי צעדים מתקרבים לעברינו בפתאומיות עלה לי רעיון להתקשר להורי למרות שלא רציתי להפריע להם. התקשרתי.

 כמו שחשבתי לעצמי הם לא ענו בטח היה הרבה רעש . הלב שלי  דפק כל כך מהר .

עכשיו הרגע הכי מלחיץ אני שומעת רגליים קטנות רצות במהירות שיא לעבר ביתי ואז דפיקות קטנות על הדלת הסתכלתי ראיתי את  איתי (הבן של השכנים ממולנו)  אני עושה לו בייביסיטר .

יש  לו שער חום ועניים גם חומות. עכשיו קצת התחלתי להבין אבל לא עד הסוף .

הבנתי שבגללו הצרחות אבל מה הוא עשה?

הייתי  נורא מבולבלת לפתוח לו או לא

למה הוא ככה עושה זה לא יפה תמיד זכרתי אותו ילד נחמד החלטתי אני פותחת.

הוא בסה”כ ילד קטן  ואני ילדה גדולה בת 14חוגגת  

לקחתי נשימה ג ו… פתחתי הוא נכנס מתנשף וראו שהוא בכה

,לא הבנתי כלום!!

ביקשתי שיסביר לי מה קרה

נתתי לו מים ואחרי זה התחיל להסביר:”  אני מפחד. אחיי התאומים אמורים לשמור עלי אבל את מכירה הם פשוט וקל החליטו שהם נוסעים ואין לי מושג לאן ,ואימא סמכה אליהם שישמרו אלי ולא ילכו”

קטעתי אותו ושאלתי:” מה השארת את בנג’י (הכלב שלהם שהוא עצום!)  לבד בבית הוא לא נבהל? ואיפה ההורים שלך ?” 

אהה בנג’י רצה טיול ולא היה לי כוח אז פשוט שחררתי אותו אימא הסכימה ואז הוא שאל: “רק אני שמעתי צרחות?

-“לא ,אני גם”

 ידעתי שהוא אוהב הרפתקאות אז ניסיתי לעודד אותו ואמרתי לו:

“תסתכל על חצי הכוס המלא עכשיו יש לנו הרפתקה “

אפילו שלא רציתי לצאת מהבית

הוא לא התלהב היה נראה מהפנים שלו שהוא מפוחד

אבל פתאום קפץ ואמר לי “יאללה “ואני כזה בראש שלי “אוי לא”

ומכאן נהיתה הרפתקה אחרי כמה דקות החלטנו על משימה לקפוץ מהחלון למרפסת של השכנה יונית בחצרה יש חבל משם אני תופסת את החבל ואיתי יורד עד הקומת כניסה קצת פחדתי עשינו זאת.

 אבל לא חשבנו על מה אתי אני אשאר בחצר של גברת יונית לקחתי נשימה הייתי  צריכה לקפוץ בערך 2 מטר וחצי ידעתי שיהיה קשה אבל אצליח הצלחתי ברגע שנפלתי שמעתי עוד צרחה ידעתי שאני צריכה להיות בוגרת ולשמור טוב על איתי קצת נבהלתי ממחשבה זאת .

נכנסנו לבניין ובידנו מקלות שמצאנו בחוץ לא ראינו אף אחד בקומה הראשונה גם בשנייה ובשלישית (בקומה שלנו ) מה ראינו את הכלב בנג’י דופק על הדלת התברר לנו הכל בגלל שהוא דפק על הדלתות אנשים פתחו ונבהלו מגודלו עברו כמה שניות והתחלנו לצחוק כנראה בנג’י חיפש איפה ביתו כמובן ששמרתי כל איתי עד שהורנו הגיעו סיפרנו להם הכל וכמובן שגם הם צחקו.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »