זמן הסיפור: ערב סוער של תחילת החורף בין השעות 17:00 ל-19:00.
מקום הסיפור: בניין ברחוב המושב שבכרכור- מקום שבו האווירה סוערת אבל הבניין תמיד מלא חיים.
רשימת הדמויות:
אודליה והכלבה פיסי- הגיבורות של הסיפור,
ליאור- הבעלים של הכלבה לייקה והכלב קיפי,
שירי- הבעלים של הכלבה ג’וליה,
סתיו ורז- זוג נשוי הורים לשני ילדים והבעלים של הכלב פפה,
קובי- הבעלים של הכלב סימבא,
עמית- הבעלים של הכלבה קינדר,
דינה- הבעלים של הכלב צ’נדלר,
עינבר- אמא לשני ילדים והבעלים של הכלב ריו,
פאזל- הכלב החדש שהגיע לשכונה.
התחלה:
הרוח של כרכור נשבה בעוצמה, מניעה את ענפי העצים הגדולים,
ברחוב המושב גשם חזק הצליף בחלונות הלובי של הבניין המשותף.
השעה הייתה קצת אחרי חמש אחה”צ. אודליה ירדה עם פיסי לטיול קצר אחרי השקיעה.
פיסי, כלבה מלאת שמחת חיים (שקיבלה את שמה כיוון שהגיעה למשפחתה בדיוק בחופשת הפסח), משכה בנחישות לעבר דלת היציאה. “חכי רגע פיסי, יש מבול בחוץ” אמרה אודליה. פתאום, פיסי קפאה. היא זקפה את אזניה והשמיע נהימה נמוכה מכיוון אזור המחסנים והגינה האחרונית. יללה מפוחדת נשמעה מבין השבילים. בתוך דקות הלובי התמלא בשכנים המודאגים: ליאור ירדה עם לייקה וקיפי, שרצו מצד לצד בהתרגשות. שירי הגיעה עם ג’וליה המטופחת, שנראתה חסרת שקט. קובי הגיע עם סימבה, שנראה מודאג למרות שלרוב הוא רגוע. “שמעתם את זה?” שאלה דינה כשידה על הקולר של צ’נדלר המפוחד והעצבני. “זה נשמע כאילו מישהו זקוק לעזרה”. עמית ירד עם קינדר. ועינבר הצטרפה עם ריו ועם הילדים הקטנים שבדיוק התכוננו לאכול ולהתקלח. “חסר כאן מישהו”, אמרה עינבר בקול חנוק. “איפה פאזל, הכלב החדש”? הוא לא נראה בשכונה מאז שהתחילה הסופה!”
המתח בלובי עלה. פתאום אורות הבניין הבהבו וכבו. חושך שרר בבנין, הדרמה הגיעה לשיאה. חושך, סערה, ילדים מפוחדים וכלב שנעלם.
הכלבים החלו לנבוח בערבוביה. לייקה וקיפי רחרחו את דלת המחסן בטירוף. ג’וליה התחבאה מאחורי שירי וסימבה השמיעה נבחה עמוקה.
“פיסי, תמצאי אותו!” קראה אודליה.
פיסי, בזכות החושים המפותחים שלה הובילה את כולם למחסן האחורי. היא התחילה לשרוט את דלת הברזל הישנה והכבדה.
הוא נעול בפנים צעקה רז שהגיעה עם פפה ושני ילדיה אדם ואילני.
“סתיו המפתחות אצלך!” צעקה רז לעבר הדירה שלהם, סתיו הגיע מתנשף כשהמפתחות בידו. הרוח כנראה טרקה את הדלת כשפאזל ניכנס פנימה לתפוס מחסה מהגשם!
סתיו נאבק במנעול הישן עד שהדלת נפתחה.
ביפנים רועד מקור ורטוב, ישב פאזל הקטן.
הוא ניראה מבוהל, אבל ברגע שראה את כולם, התחיל לקשקש בחולשה.
ברגע שפאזל יצא לחופשי, כל הכלבים הקיפו אותו. פיסי באה אליו ראשונה ונתנה לו ליקוק מרגיעה על האף. המתך התפוגג והפך לשמחה, אדם ואילני באו ללטף את כל הכלבים,
רז וסתיו הציעו שכולם יעלו אליהם הביתה להתחמם ושירי הבטיחה חטיפים לכל הכלבים האמיצים.
פאזל שכבר לא הרגיש החדש בשכונה, הבין שמצא לו את הבית הכי טוב ברחוב המושב.
אודליה ליטפה את פיסי ולחשה לה באוזן – “כלבה אמיצה שלי את הכלבה הכי טובה בעולם”.