תאמין בעצמך

קראו לו מיכאל. הוא היה ילד לא ממש החלטי זאת אומרת שתמיד הוא נעזר במישהו ולא היה סומך על עצמו הוא אף פעם לא היה הולך אחרי השכל הישר שלו. למשל אם הייתה לו עבודה או שיעורי בית הוא היה מבקש מחבר את התשובות של שיעורי הבית ושל העבודה’ ואם היה מבחן הוא היה נוהג לבקש מחבר שישב לידו בשעת המבחן ויגלה לו את כל התשובות.

מיכאל היה ילד כזה שלא מנסה להתמודד אף פעם לבד עם דברים. הייתה למיכאל את היכולת הזאת אבל הוא לא האמין בעצמו.

יום אחד חבר שלו יוסי התקשר אליו. יוסי אמר לו: “היי מיקי מה שלומך? רוצה לבוא איתי לטייל קצת בטיילת שליד הבית שלך”?

מיכאל השיב ליוסי: “היי יוסי אני בסדר מה שלומך”? כן בטח אני רוצה להיפגש אתך יוסי אין בעיה נפגש ב16:00 בטיילת שליד הבית שלך, נתראה”.

אחרי שעתיים הגיע השעה 16:00.מיכאל אמר לאמו  שהוא יוצא לטיילת ליד הבית עם חברו יוסי. אמו השיבה: “טוב חמוד הזהר מסכנות!” דני אמר: ” תודה אמא להתראות”.

מיכאל ויוסי נפגשו ב16:00 בטיילת שליד הבית של מיכאל וניהלו שיחה.  פתאום עלה במוחו של יוסי רעיון מבריק.  יוסי הציע שהם ילכו להר שליד היער שבו כל חג עושים שם על האש. מיכאל התלבט ושיתף את יוסי בתחושותיו. הוא אמר לו שקשה לו לקבל החלטות לבד ושברוב הפעמים הוא מתייעץ עם חברים או עם מבוגרים. מיכאל הרגיש בליבו שזה לא נכון ללכת להר הזה לבד אך שוב נגרר אחרי יוסי.

הם התחילו ללכת והגיעו ליעד, עלו על ההר.

פתאום עלה במוחו של יוסי רעיון נוסף. יוסי אמר למיכאל:” מיקי תקשיב יש לי עוד רעיון”. מיכאל ענה “אני מקשיב”.

יוסי אמר לו “בוא נעשה מדורה בהר, רוצה?”

מיכאל אמר: “כן , אז בוא ונתחיל”! למרות שבאותו רגע הדהד המשפט של אמו להיזהר מסכנות.

יוסי אמר: “בסדר, קדימה”!

מיכאל ויוסי הלכו לאסוף קרשים למדורה שהם יכינו. הם התחילו להדליק את המדורה. המדורה התחילה להתפשט לכל עבר ויצאה משליטה לכיוון היער. מיכאל ויוסי היו לבד הם לא ידעו מה לעשות. מיכאל שוב הרגיש שהוא לא הלך עם התחושות שלו.

המזל הכי גדול שלהם הוא שהיה שם בחור שראה את השריפה. הבחור התקשר מיד למכבי אש. מכבי האש הגיעו תוך מספר דקות וכיבו את השריפה הגדולה. מיכאל ויוסי נשמו לרווחה. הם חזרו לבית וכמובן ספרו להורים את מה שקרה. ההורים מצד אחד כעסו ומצד שני הודו לקדוש ברוך הוא שהילדים שלהם עדיין חיים.

מאותו היום מיכאל מקשיב רק לעצמו ,ללב שלו, לשכל הישר שלו ולתחושות שלו. מיכאל היה לומד למבחנים ומצליח יפה כי הוא למד להאמין בעצמו. הוא למד לקחת החלטות לבד, לפעמים טעה אך ברוב הפעמים הצליח, האמין בעצמו וסמך על עצמו.

בסיפור יש מסר חשוב- תמיד תלך עם הלב שלך ותלך עם הראש והשכל שלך ותאמין בעצמך.