זלדה רחל הייתה ילדה קטנה עם פזילה קשה בשתי העיניים, מגיל 4 שנים היא הסתובבה עם משקפיים גדולות עבות ומאוד לא מחמיאות.
זה גרם לילדות לצחוק עליה ולהעליב אותה ומאוד כאב להורים שלה לראות את צערה.
כשמשפחתה של זלדה עלו לארץ ישראל, ההורים פנו לרופאים מומחים לעיניים, בהדסה עין כרם, שם הומלץ להם לעשות ניתוח לילדה שיכול לסדר את הפזילה,
אבל, לניתוח כזה יש סיכון של 50% לעיוורון ח”ו.
ההורים חששו לקיים ניתוח כזה לילדה קטנה בת 6 והחליטו לכתוב לרבי מליובאוויטש, מכתב באיגרות קודש ולבקש את עצתו וברכתו.
אמה של זלדה כתבה לרבי, ותשובת הרבי הייתה לחכות עד גיל שמונה עשרה.
בעקבות המכתב שהתקבל, הוחלט לחכות עם הניתוח.
השנים עברו, זלדה גדלה,
שבוע אחרי יום הולדתה השבע עשרה, היא קמה בבוקר ומסתכלת במראה ורואה שהפזילה נעלמה.
היא לא האמינה למה שרואה ופנתה בהתרגשות לאחותה לשאול אותה אם היא רואה כמוה והאם העיניים עם פזילה או לא.
אחותה אומרת לה שכן הפזילה נעלמה, העיניים מביטות ישר.
הייתה התרגשות גדולה בבית, שמחה והודיה גדולה לה’ יתברך ולרבי.
זלדה המשיכה לקחת את המשקפיים בתיק למשך שבוע למצב שאולי תחזור הפזילה.
ב”ה הפזילה לא חזרה.
אחרי כמה חודשים נקבע תור אצל רופא מומחה.
הרופא עבר על התיק הרפואי ובדק את העיניים לעומק ופלט ‘זה פלא’
המשיכו לעוד תור בביה”ח פוריה.
הסיכום של הרופאה היה ‘תשמרי את המשקפיים שלך לפורים את כבר לא צריכה אותם’
עד היום זלדה נשארה בלי משקפיים, בזכות ברכתו של הרבי מליובאוויטש.
הסיפור אמיתי
הילדה הזו היא אמא שלי,
