נפש בישראל

נפש בישראל מאת אביגיל גרומן

 שלום אני יהונתן ואני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי:

עליתי לארץ בגיל 8 עם הורי והם נפטרו בדרך באוניה ממחלה קשה ומדבקת אני הצלחתי להימלט אבל הורי לא והם מתו. המשכתי בדרך באוניה וירדתי בחיפה. הסתובבתי שם בפחד עצום לא ידעתי מה לעשות ונתקפתי בחרדה. התחלתי לבכות ומלא אנשים התחילו לעמוד מסביבי ועוד יותר נלחצתי ואישה אחת שאלה אותי: “מה קרה חמודי?” ועוד איש אחד עם שפם ענקי שאל אותי: “אוי ילדון קטן רוצה סוכריה?” נכנסתי ללחץ פתאומי וברחתי, ברחתי רחוק רחוק מהם והחלטתי החלטה כזאתי: “אני לא נותן לאנשים לרחם עלי!” הבנתי שמעכשיו אין לי הורים שידאגו לי לכסף ולאוכל ושאני צריך להתחיל להשיג כסף משלי. ראיתי מרחוק אישה מבוגרת עם הרבה סלים והלכתי לעזור לה ובסוף היא הביאה לי 10 שקלים והרגשתי שבזה אני טוב. בלילה ישנתי על ספסל ובבוקר כשקמתי ראיתי עוד איש מבוגר עם מקל וסלים ושאלתי אותו: “סליחה, אתה צריך עזרה?” האיש הזה ענה לי:” כן! בדיוק קיוויתי שמישהו יבוא לעזור לי והנה באת!” אמרתי לו: “בוא נעשה עסקה – אני סוחב לך את הסלים ובתמורה תיתן לי 10 שקלים” האיש הסכים ואז יום למחרת ביום שישי ראיתי שוב את האיש, הפעם הוא היה עם המון סלים, הרבה יותר מאתמול ושאלתי אותו: “מה קרה שיש לך מלא סלים?” הוא ענה לי: “אני קונה הרבה דברים לסעודת שבת” . “מה זה סעודת שבת?” שאלתי, “זו סעודה שבה יש מצווה לאכול, אם אתה רוצה להצטרף אתה מוזמן”   

עניתי לו שאשמח לבוא אבל אם אפשר שבמקום עשרת השקלים אני גם אתקלח אצלו. הוא הסכים.

באותו היום בערב הלכתי עם האיש לתפילה, הוא היה לבוש בבגדים מהודרים ונעל נעליים מצוחצחות ומאוד התפעלתי מכך וקינאתי בו שהוא לבוש לבוש כל כך יפה.

הוא שם לב לכך וכשהגענו הביתה הציע לי בגדים חדשים בתמורה לכך שמחר אבוא איתו לשיעור תורה, ואני הסכמתי. 

כשאכלנו סעודת שבת יחד שאלתי אותו איך קוראים לו והוא אמר שקוראים לו יוסף משאש והוא רב קהילת חיפה.

נשארתי אצלו כל השבת והרגשתי שאכפת לו ממני ממש כמו אבא. 

סיפרתי לו איך הורי נפטרו וכמה זה קשה שכולם מרחמים עליך. 

הרגשתי שהרב משאש ממש מבין אותי וממלא בי כוחות.

מאותו היום הייתי מגיע אליו כל שבת ובהמשך הייתי גם מגיע איתו לבית הכנסת בבוקר ללמוד הלכות ודיני תורה.

עם הזמן הבנתי שזוהי דרך החיים שהייתי רוצה לחיות בה ושיניתי את שמי מיונתן ליהונתן ממש כמו אברהם ושרה שהוסיפו ה’ לשמם

 הרגשתי שאלוקים קרוב אליי ומלווה אותי בקשיים ושומר עלי ושבזכותו אני בחיים ושרדתי את המחלה בספינה. והוא כיוון אותי לפגוש את הרב משאש ולבטוח בו.

כעבור כמה שנים כשהרב נפטר קיבלתי על עצמי לעזור לכל יהודי כמה שאני יכול ולעשות את זה בענווה כמו הרב משאש.

היום כשאני כותב לכם את הסיפור הזה בדמעות של התרגשות וגעגוע לרב שהיה בשבילי כמו אבא וחיזק אותי ממש

אני כבר בן 23 עומד להתחתן עם מרים החכמה וצדיקה ואני בטוח שהרב ילווה אותי ואת משפחתי לתמיד.

אני כותב את זה כדי שתדעו שהכרתי את הרב משאש הוא היה אדם ממש כמוכם ותראו לכמה הוא היה מסוגל

ושתמיד תזכרו שגם אתם יכולים להיות מצילי נפשות כמו שהרב היה בשבילי.

“כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו”