ב-1964 בשכונת עוני בתל אביב גר אורן.
אורן הוא בחור יתום מאב בן 17 אשר מתגורר בדירה דחוקה עם אמו ושני אחיו. יום יום הוא יוצא מביתו מוקדם בבוקר ומחפש עבודה שתוכל (בקושי) לספק לו פרנסה, וחוזר בערב עם מעט אוכל למשפחתו.
אורן אנו בחור דתי והוא ומשפחתו מנהלים חיים חילוניים. הם אמנם מציינים את החגים בסעודות משפחתיות ובפסח לא אוכלים חמץ אך לא יותר מכך.
מדי פעם -כששכב אורן במיטתו לתפוס תנומה לפני הבוקר- חשב: “איך יכול להיות שהכל מקרה? איך יכול העולם להתקיים בלי שום השגחה? הרי חייב להיות מישהו או משהו גדול וחזק מכולם שמסדר הכל! אם אדע מי/מה הדבר הזה הדבר הזה, אבקש ממנו שייתן לי עבודה טובה או כסף רב כדי שאוכל לפרנס בכבוד את משפחתי היקרה” וכך- מתוך מחשבות אלה- נרדם.
יום אחד, בדרכו הביתה לאחר יום עבודה מעייף, נתקל אורן בכתבה גדולה בה היה רשום: “פרופסור נחמה ליבוביץ’ בהרצאה מרתקת על בריאת העולם ויצירת האדם” אורן קרא את הכתבה שוב ושוב והשתוקק לבוא להרצאה, שם אולי ימצא תשובה לשאלותיו המטרידות. הוא רשם את פרטי המודעה על נייר מקומט שמצא בכיסו ומיהר לביתו.
עברו מספר ימים, והנה הגיע היום בו תתקיים ההרצאה. אורן שמח מאוד וחיכה בקוצר רוח להרצאה. הוא הביט שוב ושוב בשמחה בפתק בו רשומים פרטי המודעה: היכל התרבות תל אביב. ז’ אייר. ופתאום הוא נזכר! אותו יום היה יום האזכרה של אביו, ובזמן ההרצאה הוא אמור להיות עם משפחתו בבית העלמין..
אורן התאכזב, אך לא התייאש. יום למחרת הוא שקע בחיפושים בעקבות נחמה ליבוביץ’, שאולי תוכל למצוא פתרון לשאלותיו וספקותיו. הוא חיפש בכל מקום שעליו חשב, עד שמצא באחד העיתונים השבועיים כתבה שכתבה נחמה על התנ”ך. ובתחתית הכתבה היו רשומים פרטיה וכתובתה של נחמה ליבוביץ’.
עוד באותו יום כתב אורן מכתב לנחמה:
לכבוד פרו’ נחמה ליבוביץ’.
שמי אורן. שמעתי שאת מפרשת ומרצה על התנ”ך וגם קראתי את כתבותיך המרתקות. רצוני ללמוד ולהרחיב ידיעותיי בנושאים אלה מכיוון שאיני מבין בהם כ”כ. אודה לך מאוד מאוד אם תסכימי ללמדני ולתת תשובה לשאלותי.
בהתחלה אורן התלבט אם לשלוח את המכתב- “בכל זאת -חשב- היא אישה חשובה ועסוקה. אולי לא תתייחס למכתב? אולי תסרב?” אך הוא גירש מחשבות אלה מליבו והחליט לנסות בכל מקרה.
כעבור שבוע, בביתה של נחמה ליבוביץ’: נחמה ישבה בחדרה ועברה על מכתבים ששלחו לה אנשים. מכתבים רבים היו שם, ועל כולם הקפידה לעבור בתשומת לב. הזמן עבר וערמת המבחנים הלכה והצטמצמה בהתאם. והנה הגיעה נחמה למכתב של אורן. היא קראה את המכתב, הביטה במילים ונמלאה חמלה על העלם הצעיר שכל רצונו הוא לגלות את בוראו, את האמת.
כעבור חצי שעה כתבה נחמה מכתב לאורן:
עבור אורן היקר.
התרגשתי לקרוא מכתבך ולגלות משאלתך! אשמח מאוד ללמדך ולתת מענה לשאלותיך!
נחמה ליבוביץ’.
כעבור שבוע קרא אורן את המכתב והתרגש מאוד מכך שהפרשנית והמרצה הדגולה הסכימה להיפגש איתו! עם נער פשוט משכונת עוני קטנה.
ואכן, מידי חודש נפגש אורן עם נחמה ולמד ממנה על הקב”ה והתורה הקדושה וברבות הימים אף חזר בתשובה! ולאחר שהתחתן ונולדה לו ילדה, הוא קרא לה נחמה -על שם אותה אישה שלמרות כל עסקיה ועיסוקיה התפנתה ללמד נער עני ולהכניס אותו תחת כנפי השכינה.
