יום הולדת רע ויום הולדת טוב

 

יום הולדת רע ויום הולדת טוב

יהונתן ליבנה כיתה ג1

הי אני יהונתן, שנה שעברה היה לי יום הולדת גרוע עם הכיתה שלי. הייתי חולה והילדים כל הזמן הפריעו לי לדבר ולא שיתפו פעולה. אני לא יודע אם לעשות עוד יום הולדת, “טוב אני אתייעץ עם אמא” אמרתי לעצמי. “אמא, אני לא יודע אם אני רוצה לעשות עוד יום הולדת בכיתה” אמרתי, “למה?” שאלה אמא, “כי בשנה שעברה היה יום הולדת רע מאד” עניתי “ואני לא רוצה שזה יקרה עוד פעם”. אחרי שהתלבטתי הרבה זמן אמא אמרה “בו תיתן לכיתה שלך עוד הזדמנות”, “אוקיי”. אז שאלתי את המורה אם אני יכול לחגוג בכיתה יום הולדת והיא הסכימה. כשחזרתי הביתה, הכנתי פעילויות והפעלות ממש טובות וגם קנינו ממתקים והכנתי יחד עם אמא, אחי אביתר ואחותי אחינעם,  עוגת מפל שוקולד ענקית.

הכנתי גם רשימת פעילויות כדי שאני אדע מה לעשות:

  1. בינגו
  2. תופסת גובה
  3. באולינג

וגם רשימת ממתקים :

  1. טופי
  2. סוכריות על מקל
  3. חמצוצים
  4. גומי

וכמובן לא לשכוח עוגת מפל שוקולד ענקית.

אני מאד מקווה שאני אצליח לעשות את הכל.

ביום של יום ההולדת (יום שישי), נכנסתי בהתרגשות לכיתה והמורה אמרה שיום ההולדת תהיה אחרי ההפסקה.

כשחזרנו מההפסקה כולם נראו עצובים, לא הבנתי מה קורה, הם אפילו לא איחלו לי יום הולדת שמח. רציתי לבכות אבל התאפקתי והסתרתי את זה. רציתי להתחיל לשחק בינגו, אבל ישי זרק עלי מטוס ואז כל הילדים בכיתה : דני, יובל, מתן, אורי, דניאל, נועם, שירה, מוריה, תמר, כולם זרקו עלי אחד אחרי השני מטוסים וכולם פגעו בי. לא הבנתי מה קורה, וכבר לא הצלחתי להתאפק והתחלתי לבכות בכי תמרורים.

הילדים בכיתה לא הבינו למה אני בוכה, שאלתי אותם : “למה אתם זורקים עלי מטוסים כשזה יום ההולדת שלי ואפילו לא איחלתם לי יום הולדת שמח? אני הכנתי טופי, סוכריות על מקל, חמצוצים, גומי וגם עוגת מפל שוקולד ענקית”. ופתאום הם אמרו: “יהונתן, רק רצינו להפתיע אותך,  אתה חבר שלנו! תסתכל מה יש בתוך המטוסים” הסתכלתי והיו שם המון ברכות, מתנות קטנות וממתקים. ממש הופתעתי ושמחתי, הבנתי שהם באמת חברים שלי ורוצים שיהיה לי כיף וטוב. אחר כך כל אחד בתורו ברך אותי ושיחקנו בכל המשחקים שהבאתי ואפילו הכיתות השכנות נדבקו בשמחה. זה היה יום ההולדת הכי טוב בעולם!

 

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »