התעוררתי בבוקר בתחושה מדהימה. היום הוא היום הגדול! היום יתקיים המשחק שיכריע את הליגה, אנחנו משחקים נגד…אופס מרוב התרגשות שכחתי לספר לכם את כל הדרך המטורפת שעברתי עד שהגעתי למקום הזה.
אז ככה, קוראים לי מאור יעקובי, ההורים שלי גרושים ויש לי שתי אחיות. לאחותי התאומה קוראים רוני ולאחותנו בת העשר קוראים אריאל. אנחנו חיים בישראל ואבי מתגורר באנגליה, זה קשה שהוא גר בחו”ל ואני מתגעגע אליו.
חשוב לציין שאני משחק בקבוצת הנערים של מכבי תל אביב ושאני אוהד שרוף של קבוצת הפאר האנגלית ליברפול, עוד דבר אחד חשוב להמשך הסיפור הוא שבאימונים האחרונים שמתי לב שיש אדם קבוע שיושב ביציע ואני מרגיש שהוא מסתכל רק עליי.
חזרה לענייננו, יום אחד בעודי צועד לבית הספר עם אחיותיי, חשתי תחושה מוזרה כאילו שמישהו עוקב אחריי. כאשר הסתובבתי לא ראיתי איש ברחוב מלבדינו. כשהגעתי לבית הספר הסתובבתי שוב אחורה ולא מצאתי אף אחד, אך לפתע צעד לכיווני אדם עם בגדים שחורים וכובע של נבחרת ליברפול על ראש. הוא ניגש אליי ואמר שהוא צייד כשרונות (סקאוטר) של הקבוצה ליברפול
ואמר שמועדון רוצה לחתום איתי חוזה, כלומר, שאני מאור יעקובי בן ה15 אשחק בקבוצה שאותה כל כך הערצתי. הוא גם אמר ששמו מייק ושהוא עוקב אחריי כבר כמה חודשים. רציתי להסכים מייד להצעתו אבל במחשבה שנייה הבנתי שאני פשוט לא יכול לעזוב את אימי ואחיותיי לבד. מייק הסכים לתת לי כמה ימים לחשוב על כך. אבל אצטרך לקבל החלטה בקרוב. הגעתי הבייתה וסיפרתי למשפחתי את העצה של מייק לאחר הרבה מחשבות ועצות קיבלתי את ההחלטה, אני נוסע לאנגליה!! לאחר כמה סידורים קטנים עם אבי נפרדתי בעצב מהמשפחה ועליתי למטוס לקראת חיי החדשים.
ביום הראשון שלי אסף אותי מייק מהבית והנסענו למחנה האימונים. המבנה היה עצום בגודלו. בניין ענק בעל חמש קומות עם חצר ענקית שכללה מגרש, חדר כושר, שביל ריצה, בריכה ועוד. בדרך לאימון עברתי במסדרון מלא בכל הגביעים שזכו קבוצת הנוער של ליברפול יחד עם תמונות מהרגעים הגדולים. הרגשתי כמו בחלום.
כבר באימון הראשון הכרתי חברים חדשים, כולם היו מאוד חביבים ומאירי פנים. התחלנו להתאמן והזמן עבר מהר, במשחקים אפילו הצלחתי להבקיע כמה גולים. המשחק המכריע היה נגד מנצ’סטר סיטי מרוב התרגשות לא ישנתי לילה שלם. התעוררתי בבוקר בתחושה מדהימה. היום הגדול הגיע, המשחק שיכריע את גורלנו בליגה. אנחנו חייבים לנצח במשחק הזה. ההרגשה הייתה נהדרת והאווירה מחשמלת. בדקה ה- 40 מנצ’סטר סיטי עלו ליתרון מפנדל אך אנחנו השוונו בגול נוסף בדקה ה-70. עכשיו אנחנו תיקו. דקה אחרונה למשחק ופתאום מצאתי את עצמי עם הכדור ויצאתי להתקפה לא נותר זמן אז פשוט בעטתי בחוזקה לכיוון השער. נדהמתי כששמעתי שאגות מכל האצטדיון, הבעיטה נכנסה במדויק לשער. כל חברי הקבוצה רצו אליי והרימו אותי באוויר הרגשתי כמו מלך, הם אף נתנו לי להניף את צלחת האליפות!!!
איזה סוף טוב חשב לעצמו נדב לוי, החלום להיות שחקן כדורגל אולי רחוק אבל אולי בחיבור הזה הוא סוף סוף יזכה בתחרות הסיפורים העירונית של כפר סבא. נדב הגיש את החיבור למורתו וקיווה לטוב.
