זהו סיפור על בדידות וחברות, קשיים וכוחות. הסיפור מתאר מסע אישי המתרחש בים, ביבשה ובתוך הלב פנימה.
“היה היתה פעם ממלכה קסומה שבה הפרחים פרחו והפיצו מריחם הנעים, הציפורים ציצו והשמיעו את שירתם הערבה, והשמש זרחה בשמיים במלוא הדרה. ים כחול ומרהיב הקיף את הממלכה. יום אחד, קרה משהו בלתי צפוי. נפלט מן הים יצור מוזר, מיוחד ושונה שאף אחד לא הכיר. שמו של היצור היה תום. היה לו שיער כחול, עיניים גדולות ורגליים ארוכות. למרות שהיה נראה שונה ואחר, מבעד לעיניו הסתתר מבט ביישני וטוב. הוא הגיע לממלכה במטרה להכיר חברים, שכן חש בדידות גדולה במעמקי הים. זו הייתה משימה חדשה וקשה בשבילו, אך הכרחית. תום נכנס לממלכה ועל אף ביישנותו הרבה ניסה לדבר עם תושביה. קולו היה חלש ורועד. כולם היו עסוקים בענייניהם, ואף אחד לא התייחס אליו או הקשיב לו. תום הרגיש שקוף, כאילו אף אחד לא רואה אותו. הוא חש מאוד בודד, ולא היה לו נעים להיות לבד. את ההרגשה הזו הכיר תום היטב, מעולם לא היו לו חברים במצולות.
תום היה עצוב ומיואש והחליט לעזוב את הממלכה, ולנסות למצוא את שביקש במקום אחר. תום הלך והלך, וכשהשמש החלה לשקוע, מצא עצמו מטפס בשביל מרהיב ביופיו שהוביל אותו להר מיוחד. היה זה הר מירון. בראותו את ההר, תום התרגש מאוד, שכן ידע ששם אפשר להתפלל ולבקש משאלות הלב. ליבו נתמלא תקווה. בהר פגש עוד הרבה אנשים, שהמשותף להם היה שכולם עלו להר בכדי להרגיש חלק מציבור גדול אחד. כולם, כמו תום, רצו להרגיש את תחושת הביחד ולא הלבד. בתפילתו, תום ביקש להכיר חברים ולא להרגיש לעולם שוב את תחושת הבדידות.
כשהסתיימה התפילה, הירידה מן ההר הייתה תלולה, מלאה בסכנות ובמכשולים, אך תום לא חשש, הוא היה חדור באמונה ותקווה שהכל יסתדר לטובה. הדבר נתן לו כוח להתגבר על כל מכשול. ואז זה קרה. כשכמעט הגיע לקצה הדרך, הוא ראה יצורה לבדה, שגם לה שיער כחול. מבטה היה טוב וחולמני. הוא תהה אם גם היא כמוהו, מרגישה לבד בעולם ואולי גם היא מחפשת חבר לדבר ולהיות איתו. תום נשם נשימה עמוקה, אזר אומץ, ניגש אליה, ושאל לשמה ומדוע היא כאן. היא ענתה שקוראים לה סופיה, ושהגיעה להר כי מאוד מעניין אותה להכיר אנשים שונים ממנה, מתרבות אחרת. תום שיתף על רצונו להכיר חברים, והיא הציעה שילכו לאכול ביחד. שניהם שמחו, דיברו וצחקו והיה להם נעים ומעניין יחדיו.
תום סיפר לסופיה שעל אף שהכל היה נראה לו אבוד, הוא עדיין הצליח למצוא בתוכו כוחות שעזרו לו: אומץ, תקווה, אמונה, יכולת ליצור חברות. סופיה התפעלה והוסיפה שלכל אחד כוחות משלו, ומי שמצליח להקשיב ללב שלו ולהתבונן פנימה, מגלה אוצר של ממש- עולם שלם של כוחות הטמונים בו, ויוכל להיעזר בהם בכל זמן שיבחר.
לימים, תום וסופיה החליטו להתחתן ולהקים יחד בית, ולהם הרבה יצורונים קטנים וחמודים. הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה”.
