הרפתקה שלא ניגמרה

ביום בהיר אחד, כשרעותי נסעה באוטובוס לביה”ס ראתה איש זקן לבוש מוזר, עם מכנסיים   צבעוניים,
חולצה  עם כוכבים  כתומים, היה לו זקן ארוך בצבע אפור , היה לו תיק . הוא ניגש אליה, היא קצת פחדה,
ואמר לה: “יש לי סוד לגלות לך”. הוא התיישב לידה, ואמר: ” אני צריך את עזרתך”. רעותי פנתה אליו  ואמרה שהיא מצטערת, היא לא תוכל לעזור לו, כי היא בדרכה לביה”ס.
פתאום, כל הילדים באוטובוס  קראו בשמחה “יש שביתה היום”.  רעותי  והזקן ירדו יחד במרכז העיר. הזקן התחיל להוציא דברים  גדולים מתיקו, הוא אמר שאביו החביא ספר חשוב שהוא חייב למצוא. עלו לרעותי מחשבות בראש.
“איזה ספר זה? למה צריך את הספר?  ומי הזקן?” הזקן ישב על ספסל.
 ואמר לרעותי לשבת לידו. כשישבה, פתאום הספסל התחיל לעוף בשמים. הם הגיעו לגינה, הזקן התחיל לספר את סיפורו:
“קוראים לי יוסק’לה, נולדתי למוישל’ה  וחנצ’י , אני  הבן הצעיר מבין  4 אחים.
השנים חלפו, התבגרתי. לאחר שהוריי נפטרו, פתחנו את הצוואה ואני הילד האהוב קיבלתי את הספר
העתיק של אבי, אבל לא היה כתוב איפה הספר נמצא. קבלתי פתק מאבי ובו כתוב תעבור בעולמות ותמצא
 את הספר.”
רעות קטעה אותו ושאלה: “למה בחרת בי למשימה” והוא ענה: “את הילדה המתאימה”. ” עברתי בין
הרבה עולמות למצוא את הספר, ולא מצאתי. יום אחד, עפתי לפה בטעות, האנשים היו לבושים שונה. היו
להם דברים מוזרים שהם מדברים אליהם ועושים רעש. דברים עם גלגלים שזזים ועושים רעש, ישבתי על
ספסל וציפור הביאה לי מכתב ובו כתוב שאת הילדה המתאימה ושאת עולה לאוטובוס 29 וכך מצאתי
אותך אמר יוסקל’ה.
יוסקל’ה ורעותי יצאו מהגינה. יוסקל’ה הוציא ספסל הם התיישבו והתחילו לעוף. הם  הגיעו ליער קסום ובו חיות קסומות מדברות,  חד-קרן, סוס-בן-אדם, וגמדים. הם הלכו לאגם שם בסירה ישנה, התיישבו והתחילו לשוט באגם הקסום. הם הגיעו למערה שככל שמעמיקים בה קירותיה נעשים מתוקים.
יוסק’לה לימד את רעותי לדבר עם חיות. מפלצת קטנה אמרה לרעותי שיש מכתב בקיר העוגות.
הם הלכו עד שהגיעו לקיר העוגות. הם אכלו ומצאו את המכתב: “קיפצו על השוקולד המריר 20 פעמים
ותגלו את ההרפתקה הבאה שלכם”. פתאום אחרי שקפצו 20 פעמים נפלו למגלשה רחבה ומפחידה. הם
הגיעו לבית קטן ויפה בו תמונות רבות. יוסק’לה אמר: “זה היה ביתי כשהייתי קטן.” רעותי שאלה: “למה
אתה לא גר כאן? השיב הזקן: “כי פעם הייתה פה מפלצת גדולה שהרגה המון קוסמים והיא השאירה צאצאים” הסביר. לפתע רעותי ויוסק’לה עפו לתוך תמונה. ובתמונה מצאו הודעה: “מצאו את המילים המוסתרות  בתמונה ותגלו איפה הספר הקסום”. הם יצאו מהתמונה וניסו למצוא מילים. לבסוף רעותי מצאה משפט:
“לכו לארמון זהב וכסף, בחדר הגדול ביותר מנחושת עומד הספר.” הם הלכו לארמון,  שתי חיות התנפלו
עליהם. רעותי ויוסק’לה שרו שירים ביחד. החיות המוזרות התרוממו והחרישו. הם עברו חדרים רבים
ובדרך היו מלכודות רבות. יוסק’לה ניסה לעשות קסמים אבל הם לא הצליחו. רעותי ראתה שיש נר שצריך
לכבות כדי שהמלכודות ישברו.
רק שפעלו יחד הצליחו לכבות את הנר ולהיכנס לחדר הנחושת. ושם על קן זכוכית עמד הספר. יוסק’לה הביא לרעות את הספר.
רעות שאלה: “למה נתת לי את הספר אתה אמרת לי שאתה חייב אותו”, “עכשיו הבנתי שאבי רצה ללמד אותי לעבוד בשיתוף פעולה ובזכות עזרתך, אני נותן לך את הספר” אמר יוסק’לה.
הסוף!!!

המסר: שצריך שיתוף פעולה ואם אין שיתוף פעולה אי אפשר להצליח.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »