בוקר אחד בבית ספר תהילה בכיתה ד1 הייתה ילדה בשם אליה. היא הייתה ילדה תחרותית, שמחה וטובת לב. כולם היו רוצים לשחק איתה.
היא רצתה לעשות תחרויות בבית הספר, ולכן נגשה יום רביעי למשרד של המנהלת כדי לדעת אם אפשר לעשות ומה התאריכים של התחרויות. המנהלת ואליה דיברו, ובאמצע השיחה המנהלת הייתה צריכה ללכת לשיחה חשובה, אליה נשארה לבד.
אליה ראתה קופסה קטנה בצבע כחול שמשך אותה לדעת מה יש בתוך אבל פחדה לגעת. אחרי כמה דקות המנהלת חזרה והסתיימה השיחה, אליה חזרה לכיתה. כאשר המנהלת הלכה לאכול היא שכחה לסגור את הדלת של המשרד והבן שלה, דני נכנס למשרד ולקח את המפתח שהיה בקופסה, דני ממש רצה לדעת למה המפתח. המפתח היה מאוד חשוב למנהלת.
כשחזרה המנהלת היא לפתע ראתה שהדלת של משרדה פתוחה, בסוף היום, כשנגמר בית הספר דני שם את המפתח בחדרו במקום בטוח.
יום למחרת המנהלת הייתה צריכה את המפתח ופתאום היא ראתה שאין כלום בתוך הקופסה, המפתח נעלם?!
המנהלת הייתה נסערת ולא ידעה מי יכול לעשות דבר כזה. הדבר הראשון שהיא חשבה עליו זה לבדוק במצלמות אבל הייתה תקלה. הדבר השני שהמנהלת חשבה שאולי אליה זאת שלקחה את המפתח כי היא הייתה האחרונה שנכנסה למשרד.
המנהלת קראה לאליה למשרד וביררה איתה, אליה לא הבינה מה קרה ומה היא עשתה לא בסדר, אחרי השיחה אליה הייתה עצובה.
באמצע היום דני פיזר בסתר פתקים בבית הספר שכתוב עליהם ״אליה מי ד1 לקחה את המפתח של המנהלת״ בהפסקה כל התלמידים ראו את הפתקים. חלק מהתלמידים רצו בכל בית ספר וצעקו שאליה לקחה את המפתח. אליה לא הבינה איך מישהו יודע על השיחה שהיה לה.
היא התחילה להיות מאוד עצבנית על מי שעשה זאת. לאחר כמה שעות התחילו כמעט כל הילדים להתנהג בצורה לא נעימה לדוגמא צוחקים עליה, וכל זה נמשך כמה ימים.
בנוסף, המנהלת נתנה לאליה דוח כי היה לה ברור שזאת אליה, ולא חשבה שניה על מישהו אחר. אליה חזרה הביתה ושיתפה את הוריה במה שקרה.
ההורים שלה ידעו שאליה ילדה טובה ושאף פעם היא לא תעשה זאת. התקרב פסח והמנהלת סידרה את ביתה ופנתה לחדר של דני בסדרה ולפתע באמצע הניקיון המנהלת רואה את המפתח שנעלם מהקופסה. המנהלת לא הבינה ולא האמינה שהבן שלה הוא היה האשם והיא הייתה כל כך עצבנית על דני שעד עכשיו הוא לא סיפר שום דבר ושהוא השאיר את אליה להיות מושפלת מול כולם.
כשהמנהלת חזרה לבית הספר היא החליטה לפתור ולסדר את הבעיה והיא ביקשה מאליה ודני לבוא למשרד, המנהלת רצתה להתנצל מפני אליה וביקשה גם מדני שיבקש סליחה. אליה סלחה להם. אבל לפני שהיא הולכה מהמשרד של המנהלת, היא רצתה לשאול אותה למה המפתח כל כך חשוב לה ומה המפתח הזה פותח.
המנהלת לקחה נשימה ואמרה להם ‘בואו איתי’. וכך הם הלכו ביחד עד דלת גדולה, והמנהלת אמרה “ילדים, לא תכננתי יום אחד לגלות לכם מה יש מאחורי הדלת אבל נראה לי שהגיע הזמן”.
המנהלת פותחת את הדלת והילדים היו מופתעים, ואמרו “וואו מה זה, חדר קסום?!”.ואז המנהלת מסבירה להם כשנכנסים בתוך אנחנו עוברים לעולם הקסמים. המנהלת רצתה לשמור את זה סודי כי היא באה מעולם זה.
ואז הילדים הבטיחו לה שלא יגידו דבר. וזה היה הסוד שלהם לכל החיים.
