הכלבה שהלכה לאיבוד

ליום הולדת 8 שלי קיבלתי במתנה כלבה חדשה.

כל כך שמחתי לקבל את המתנה הזו.

חשבתי וחשבתי איך אקרא לה והחלטתי ששמה יהיה: טוי.

צבעה של טוי היה לבן-חום, היא היתה קטנטנה מלאה בפרווה נעימה וכל כך אהבתי אותה.

בכל בוקר הוצאתי אותה לטיול, לאחר מכן הייתי נוסעת לבית הספר.

בבית הספר חשבתי רק על טוי, רציתי כבר לחזור הביתה ולשחק איתה.

ביום שלישי חזרתי מבית הספר והוצאתי את טוי לטיול צהריים לגינה.

שחררתי אותה מהחגורה והיא טיילה לה.

אני ראיתי את טליה מהכיתה ורצתי לשחק איתה בנדנדה.

הייתי כל כך עסוקה במשחק עם טליה שלא שמתי לב שטוי נעלמה.

פתאום נזכרתי, טוי טוי טוי

הרגשתי לחץ ולא ידעתי מה לעשות, איך עזבתי את טוי לבד?!

מה אעשה עכשיו? איפה אמצא אותה? ואם לא אמצא אותה מה אעשה? מה אגיד לאמא ואבא?

התחלתי לבכות ורק רציתי למצוא את טוי.

חיפשתי אותה היכן ששחררתי אותה, צעקתי בקול טוי טוי, אבל טוי לא השמיעה קול ונביחה והייתי עצובה.

חזרתי הביתה בוכה.

אמא ואבא שאלו אותי מה קרה? למה אני בוכה ואיפה טוי?

התחלתי לספר להם מה קרה ושטוי נעלמה.

הוריי אמרו לי לא לדאוג, נצא יחד, נתלה מודעות ונחפש אותה.

אבא הכין שלטים, יצאנו לגינה, תלינו את המודעות בכל השכונה.

עדיין לא מצאנו את טוי שלי.

בכל בוקר הייתי מתעוררת, מתארגנת ויוצאת לחפש את טוי לפני שהלכתי לבית הספר.

כל הזמן חשבתי על טוי, בהפסקות חשבתי עליה ולא יכולתי לשחק עם חברות.

הגיע הזמן לחזור הביתה וידעתי שאחזור לבית ריק בלי הכלבה שלי.

הגעתי הביתה, נכנסתי לחדרי

לפתע דפיקה בדלת. אבא נכנס ואמר שמצאו את טוי.

קפצתי מהמיטה בשמחה, התחלתי לרקוד וצעקתי בקולי קולות: מצאו את טוי, מצאו את  טוי.

ואז אבא עצר את התרגשותי ואמר: יש בעיה!

שאלתי: אבא, מה קרה? מה הבעיה? אני רוצה את טוי.

אבא הושיב אותי והסביר: מצאו את טוי, אבל….

אבל מה?  שאלתי

אבא הרגיע ואמר: מצאו את טוי, אבל היא נמצאת באילת.

אילת!  צעקתי

איך היא הגיעה לאילת, אבא?

אבא אמר: המקרה לא ברור, אבל אנחנו יודעים שהיא נמצאת במקום בטוח לא לדאוג, נמצא דרך להחזיר אותה.

לפתע הטלפון של אמא צלצל, סבתא התקשרה ואמרה שלא תוכל להגיע אלינו לביקור בשבוע הקרוב כי היא וסבא נוסעים לחופשה באילת.

ברגע שאמא שמעה זאת, היא הסתובבה אלינו וצעקה בקולי  קולות שיש מי שיביא את טוי, שסבא וסבתא נוסעים לאילת והם יביאו את טוי.

אמא נתנה לסבתא את הכתובת של המשפחה שמצאה את טוי.

מאותו הרגע לא יכולתי לחכות שטוי תחזור אליי.

כל השבוע חשבתי על טוי וחיכיתי ליום בו היא אמורה לחזור.

כעבור שבוע סבתא התקשרה ואמרה לאמא: “אבוא היום ואביא את טוי”

במהלך הלימודים חשבתי על הרגע בו אפגש עם טוי.

הפעם היה לי חשק לשחק עם חברותיי בהפסקה ואפילו ללמוד בכיתה, היה לי מצב רוח מושלם.

כשחזרתי הביתה שמעתי נביחות שמגיעות מחדרי, רצתי במלוא המרץ, פתחתי את הדלת ופתאום ראיתי אותה – את טוי שלי.

באותו הרגע רצתי אליה וחיבקתי אותה חיבוק ארוך, בשמחה ואמרתי לה כמה אני מצטערת שלא שמרתי והשגחתי עליה כמו שצריך.

הבטחתי לטוי שיותר לא אעזוב אותה לרגע.

ומאותו היום לא עזבתי אותה, תמיד הייתי איתה, דאגתי, האכלתי, קילחתי, שיחקתי ואפילו ישנתי איתה.

אהבתי את טוי כל כך ודאגתי לה מאוד, הבטחתי שזה לא יקרה יותר ואשמור עליה תמיד.

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »