המלחמה ששינתה את חייו

בס”ד

המלחמה ששינתה את חייו / טוביה צוקרמן

7.10.2023   7:30   רעים

אורי היה אחד מהילדים שלשמע האזעקה מחרישת האוזניים רצו לממ”ד באותו בוקר נורא,

הוא היה בן למשפחה בת ארבעה ילדים: הוא, בן 12, אחיו הקטן רוני בן 9 ושני אחיו הגדולים מיכאל וכרמל שעכשיו בצבא. 

אורי לא נבהל במיוחד מאותה אזעקה. הוא היה רגיל לשמוע אזעקות כל שבועיים בערך. לכן, כשהוא רץ לממ”ד הוא קצת נבהל לראות את אביו ואמו מתלחששים בפינת החדר. אחרי כמה דקות רוני שאל את אבא: “מה קרה”?, אבא ואמא החליפו מבטים והדופק של אורי עלה. אמא החווירה מאוד ואז אבא אמר את המשפט ששינה את חייו של אורי: “התחילה מלחמה עם חמ”ס”. רוני פרץ בבכי. אורי שמע את אבא לוחש לאמא בפחד: “יש כל כך הרבה חטופים והרוגים, אני לא מאמין שנצליח לצאת מכאן בשלום”.

מה שכל תושבי עוטף עזה חששו שיקרה כבר כמה עשרות שנים – קרה. אורי שאל: “אז מה נעשה”?, “אנחנו נברח” אמר אבא. אורי ארז את כל החפצים שיכול היה לקחת וזה היה די מעט. הוא נפרד מביתו. אבא פתח את הדלת והם רצו בספרינט לעבר מכונית היונדאי השחורה של אביו. בדרך אורי ראה  חייל שנראה בכיר מאוד, היו לו הרבה דרגות ועיטורים על חולצתו. לפתע עלה בראשו של אורי רעיון משוגע כל כך. הוא רצה כל כך לעזור ולהיות חלק מהלחימה והינה נקראת בפניו הזדמנות חד פעמית.

הוא שאל את החייל: “אפשר לבוא לעזור לך?” והחייל ענה: “ילד, זה מלחמה פה. זה לא משחק.

בן כמה אתה?” “בן 12 אבל מאד חזק” ואז קרה דבר מוזר “יאללה בוא מהר” החייל אמר. הוא הביט מבט אחרון אל משפחתו ונכנס לג’יפ שעמד ליד החייל. החייל התקשר למישהו והתחיל לספר לו על אורי. אחרי שסיים החייל התחיל לתחקר את אורי ואורי הודה בפניו ואמר לו כמה הוא רוצה לעזור ולהיות שותף אבל מבין שהוא ילד.

“אתה מבין למה אני מתוסכל?” אמר אורי. החייל ענה ברצינות: “אני מבין, אני אבדוק מול המפקד שלי ונראה אם נוכל לעשות משהוא בעניין”. “איך קוראים לך?” שאל אורי ברגע שקלט שעדיין לא שאל את השאלה הזאת לאורך כל הנסיעה. “אריה” ענה החייל בחיוך. 

הם הגיעו למקום עם הרבה אוהלים ואריה אמר שזה המחנה של הגדוד שלו. יחד אריה ואורי הלכו למשרד של המפקד של אריה. כשאורי ראה אותו  הוא התפעל. לאיש היה יותר דרגות מאשר לאריה. הוא הקרין סמכות ומנהיגות. “לי קוראים מורדכי אבל כולם קוראים לי מורדי”

“אני המפקד של הגדוד פה ואנחנו נקראנו לעשות את המבצע הגדול של שחרור כל החטופים.”

יחד עם אריה וכל חבריו הם התאמנו על המבצע הגדול. שבועות על גבי שבועות הם התאמנו ביחד על המבצע, עד שאורי זכר את פרטיו כאילו קרא את כף ידו. יום לפני המבצע אורי שכב וקרא בחדר שהוקצב לו במחנה. אריה נכנס לחדרו של אורי מתפקע מצחוק. אורי שאל: “מה קרה?”

אריה ענה בחיוך נוצץ מאוזן לאוזן, חמ”ס נכנעו ושיחררו את כל החטופים!!!!!!!!!

אורי הצטרף לצחוקו ויחד הם עברו ואמרו לכל אחד במחנה את הבשורה הנפלאה.

 שלושים שנה אחרי גוש קטיף

אורי ואישתו ישבו על מחצלת בחוף הים, צופים בילדיהם בונים ארמון בחול.

“כמה חלמתי להגיע לרגע הזה” אמר אורי ונאנח אנחה ארוכה.