הסיפור של דניאל

הסיפור של דניאל/ רנן דור

שלום, קוראים לי דניאל שומרוני אני גר בצפת ואני בכיתה ו’. בבית הספר שלי יש תחרות כתיבת סיפורים. המורה תהילה הכריזה על התחרות וכל הילדים בכיתה ישר התחילו לצעוק: 

יואב אמר: ”יואו בדיוק אתמול חשבתי על זה עומד להיות לי סיפור פצצתי!”

ואז רון הוסיף: ”הסיפור שלי לוקח את כולם בכיס  הקטן!”

ועידו הוסיף בזילזול: ”חחחח אני מנצח את כולם בעניים עצומות!” 

ורק אני יושב במקום בשקט. אבל החלטתי שלא אשתתף כדי שלא אגרום לעצמי מבוכה.       

אבל אז קרה הסיוט הגדול: המורה אמרה : ” חובה לכולם! לכתוב סיפור”. חזרתי הביתה בראש מורכן 

כשהגעתי שיתפתי את אמא אבל אז היא אמרה:”אני מאוד עסוקה  ואני מצטערת אבל לא אוכל לעזור”

”אוףףף!” לחשתי לעצמי בשקט חיכיתי עד הערב שאבא הגיע ואז אמרתי גם לו והוא אמר: “אני מצטער חמוד אבל אני חייב לצאת” התקשרתי לאחי הגדול אור והוא הציע: “תקשיב, תפנה לרב העיר, הוא חבר ממש טוב  של אבא קוראים לו  הרב מרדכי אליהו הוא איש טוב והוא ישמח לעזור לך וחוץ מזה אני לומד איתו בימי רביעי ואני אבוא איתך בסדר?”

לא היו לי עוד הרבה ברירות אז עלינו על האוטובוס לרחוב שלו, כשהגענו קצת התביישתי אבל זכרתי את המשפט שאמא תמיד אומרת “מי שמתבייש מתייבש “

ואז בא אור ודפק על הדלת “יבוא” אט אט פתחנו את הדלת וראינו את הרב לומד גמרא ליד השולחן “שולם עליכם עם מי יש לי הכבוד?” “שלום כבוד הרב, אני דניאל שומרוני וזה אחי הגדול אור ואנחנו מרחוב כנען. ובבית הספר שלי יש תחרות כתיבת סיפורים. ובוא נגיד ככה שאני לא 100 בכתיבה והמורה שלי אמרה שזה חובה. אז נתנו לי עצה: לפנות אליך אם תוכל לעזור לי, אם זה בסדר כמובן.

“בוודאי! אני אשמח לעזור”  יששש!  אמרתי לעצמי בלב, הבאתי דף ועט והתחלנו לעבוד, הרב אמר שקודם כל צריך לבחור נושא,הצעתי כמה רעיונות והתמקדנו באחד, והשלב השני זה לבחור דמות ראשית, בחרתי ועברתי לשלב הבא: לחשוב על עלילה, התחלה אמצעסיבוך, וסוף    התחלה:  הצגת הדמויות וכדי להוסיף: זמן, מקום, שעה.  

אמצע: בעיה וניסיונות להגיע לפתרון .

סוף : להגיע לפתרון, וכדי שיהיה סוף טוב. אחרי 3 השלבים צריך להתחיל לכתוב, לא פשוט בכלל. אבל, התחלתי כמובן לא לבד אלא עם המון! עזרה של הרב. 

למחרת הגעתי שוב לרב ויום לאחר מכן ולאחר 3 ימים ו4 שעות סיימתי סוף-סוף ! הודתי לרב מכל הלב ובראש מורם הגשתי את הסיפור המורה כל כך שמחה שלא התייאשתי ובצדק גם אני גאה מהסיפור, המורים בדקו את הסיפורים ובסוף היום הודיעו מי המנצח ונחשו מה ? ניצחתייי!! יש יש יש יש 

 

סוף.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »