הַחֲבֵרוּת ששינתה את חיי
הסיפור שלי התחיל לפני שנים…סיפור הילדה השקופה.
יום יום הייתי ילדה בודדה שלא קיבלה שום יחס, ובימים גרועים יותר עברתי השפלות מילוליות מבנות הכיתה… לא יודעת אפילו למה..
בוקר שמשי, מס’ ימים לאחר תחילת השנה, דלת הכיתה נפתחה באיטיות.
“שלום זו כיתה ה’2?” אמרה ילדה לא מוכרת שנראתה מלאת ביטחון ומאירת פנים.
מוריה הזדרזה להגיב לה: “כן, את צריכה עזרה?” .
“אני חדשה וזו הכיתה שאני צריכה להצטרף אליה.
“ברוכה הבאה! “אמרה אור “מה שמך?”,
“נועם, אבל אתן יכולות לקרוא לי נוֹמִי”. ענתה בחיוך.
“שלום נוֹמִי ובהצלחה!” אמרה עינב.
מספר דקות לאחר מפגש ההיכרות הקצר, נועם הבחינה גם בי, הילדה השקטה שיושבת בקצה הכיתה ללא שום חברה במרחב הקרוב אליי. היא הסתכלה עליי במבט ארוך וחייכה.
לפתע נשמע הצלצול להיכנס לכיתות. המחנכת שלנו נכנסה בחיוך והציגה בפנינו את התלמידה החדשה.
“אבדוק איפה יש מקום בשבילך” התלבטה המורה בינה לבין עצמה.
“אני רואה שיש מקום ליד הילדה הנחמדה שיושבת לבד בסוף הכיתה. אשמח לשבת לידה” אמרה נומי.
“בוודאי, יהיה לכן טוב ביחד”, ענתה המורה בחיוך. האם נימה של ספק נשמעה בקולה?
נועם התקדמה לעברי בליווי לחשושים ומבטים עוקבים .
“נעים מאוד” אמרה באדיבות. חייכתי ללא דברים.. כל כך הרבה זמן אף בת לא פנתה ודיברה איתי. האם גם נועם תצטרף אליהן נגדי? הרהרתי…
בהפסקה נועם ביקשה שנצא יחד לטייל בחצר בי”ס. התרגשתי מאוד והנהנתי בראשי.
טיילנו ברחבי בית הספר ושוחחנו בנעימות. נהניתי מה”ביחד” שלנו. הייתי כל כך צמאה לקשר…
הרגשתי בטוחה לספר לה שאני מוחרמת בכיתה ללא כל עוול. נומי הקשיבה לי בשקט ובאמפטיה וחיכתה שאסיים.
“סיפרת למישהו את כל מה שאת חווה?” שאלה .
השפלתי את מבטי. “לא רציתי להכביד על ההורים שלי ולצער אותם”.
“את ילדה ממש מקסימה ומיוחדת. כיף לי שאת חברה שלי ומי שלא רוצה להיות חברה שלך מפסידה!
“את באמת חושבת ככה?”
“אין לי ספק! ” נומי ענתה בהחלטיות.
נומי הפכה במהירות לתלמידה אהובה על כל בנות הכיתה. היא אהבה לעזור ולהחמיא. בחוכמה רבה היא עזרה לכולן להבין מהי אכפתיות אמתית. הבנות החלו לשלב אותי במשחקים ושינו את התנהגותן לחלוטין.
לאחר כשלושה חודשים, מצבי החברתי השתנה מקצה לקצה.
יום אחד במהלך אחת השיחות שהיו לי עם נומי, שאלתי אותה מאיפה את יש לך רגישות חברתית כל כך גבוהה. נומי השיבה בחיוך גדול מאוד שהאיר את פניה “מהרב מרדכי אליהו זצ”ל”!! קראתי סיפורם רבים על התנהגותו ומעשיו של הרב זצ”ל שנהג רבות בדרך זו ורציתי גם אני להמשיך את דרכו”.
“אם כך, גם אני רוצה להמשיך בדרכו” עניתי באושר.
מאז אני משתדלת להרבות ברגישות חברתית כמו הרב מרדכי אליהו זצ”ל וכמו נומי.
