אם את צריכה, תגידי תהילים
“אוף, אין סיכוי שאני מצליחה במבחן הזה ” אמרתי, ממררת.
רחל הסתכלה עלי ברצינות ואמרה: “כשאת צריכה – תגידי תהילים, זה מה שאבא שלי היה אומר אם הוא היה פה.”
הסתכלתי עליה בפליאה, זו פעם ראשונה שהיא הזכירה את אבא שלה, כזאת ענווה וביישנית …
ואין לה סתם אבא, אבא שלה הוא הרב מרדכי אליהו, אבא שלה הוא הרב הראשי לישראל, הוא ולא אחר.
“אהמ… תודה על העצה” ניסיתי להגיב ,”אה… ונראה לי שצריך להיפרד” אמרתי, ניסיתי להעביר נושא. זה הצליח, נגמרה השיחה ונפרדנו לבתים.
ת’אמת אני מודה, לא ייחסתי חשיבות לעצה של רחל. זה לא שנחרב העולם או משהו כזה, בסך הכל מבחן. החכמות מסיימות אותו צ’יק צ’ק, חבל שאני לא כזאת חכמה, אמרתי לעצמי, תוך כדי חשיבה על נעמי – החכמה של הכיתה.
עשרים שנה עברו, עשר שנים לאחר נישואי ואני עדיין בלי ילדים… כשהייתי באמצע תואר שני, אחת המרצות שלי הודיעה על מבחן גדול. זה הזכיר לי את מה שרחל אמרה לי “אם את צריכה – תגידי תהילים”.
הסתכלתי על עצמי, עשר שנים אני נשואה, בלי ילדים, עשר שנים! אז אולי כדאי שאתחיל להגיד תהילים? נכון שאני מתפללת, נכון, אבל אולי להגיד תהילים?
ובאמת, התחלתי להגיד תהילים, לא בכוונה גדולה, אבל אמרתי. עבר זמן וזה לא ממש עזר, בואו נגיד ככה.
אני ובעלי החלטנו לחפש את מספר הטלפון של המזכירות של הרב מרדכי אליהו, כדי לנסות לקבוע פגישה. ובאמת, התחלנו לחפש ולאחר כמה ימים הצלחנו להשיג את המספר וברוך ה’ קבענו פגישה עם הרב.
לאחר כמה שבועות, הגעתי למשרדו של הרב. סיפרתי לו על מה שקרה לי בעבר ועל מה שאמרה לי בתו ואז הוא הסתכל עלי בחיוך ואמר: “אם את צריכה, תגידי תהילים” מיד הבנתי את כוונתו – תתכווני למה שאת אומרת, תתכווני! חזרתי הביתה כשאני שקועה בתוך ספר התהילים.
התמדתי שעה שלמה בכל יום בקריאת תהילים. ובאמת, כעבור תשעה חודשים, ישבתי על הספה בסלון ביתי, מנדנדת בידי עגלת תאומים, הסתכלתי על התמונה של הרב מרדכי אליהו עם הכיתוב “אם את צריכה, תגידי תהילים”. חיוך נפרש על פני, הרגשתי מאושרת.
