הטבעת האבודה
“זאת טבעת שעוברת אצלנו מדור לדור” כך אמר לי אבא ששאלתי אותו מה הדבר המנצנץ שנמצא בכספת?! שאלתי: “ומתי הטבעת הזו תהיה שלי?” ואבא רק חייך ולא ענה. ידעתי שהטבעת הזו תהיה שלי כשאהיה גדולה. כי יש לי שלושה אחים ואני הבת היחידה לכן היא בטוח תעבור אליי. כל כך שמחתי לקבל את הטבעת. יום אחד כשההורים שלי ישנו שמעתי רעש מחדר ארונות, הלכתי לשם לבדוק מה קרה וראיתי שהכספת הייתה פתוחה והטבעת נעלמה. “מה אני יעשה? איך אני אספר לאמא ואבא שהטבעת שמאד יקרה למשפחה שלנו נעלמה?!” החלטתי לצאת למסע להחזיר את הטבעת האבודה. שמעתי קולות מבחוץ, פתחתי את החלון וראיתי דרקון גדול. בהתחלה קצת פחדתי אבל הדרקון חייך אליי ושאל “מה את עושה ילדה”? סיפרתי לו מה קרה ושאלתי “אתה רוצה לעזור לי למצוא את הטבעת?” והוא הסכים. עליתי על הגב שלו וראיתי את הכוכב שמצוייר עליו, נזכרתי שאבא שלי סיפר לי על הדרקון הזה. זה דרקון הקור שיודע להקפיא הכל. ישבתי על הגב של הדרקון והסתכלנו מלמעלה על הכל, ניסינו לחפש משהו מנצנץ. היה חושך בחוץ ולא ראינו כלום. ראינו משהו…התקרבנו אבל זאת לא הייתה הטבעת, זה היה פקק של בקבוק. התחילה רוח חזק והיה לדרקון קשה לעוף, הוא כמעט נפל. ישבנו לנוח על קצה ההר וכבר הייתי מאד עייפה ועצובה ורציתי לחזור הביתה, אבל אז הדרקון צעק “אני רואה אותה” הטבעת הייתה ביד של גורה של נמרים קטנה, היא שיחקה בה ומסביב היו הרבה נמרים גדולים. פחדתי מאד ושאלתי “איך ניקח ממנה את הטבעת שאלתי”? “אל תדאגי אמר הדרקון, יש לי רעיון” הוא התקרב בשקט והוציא מהפה שלו רוח שבעצם הייתה קרח שהקפיאה את כל מה שמסביב. אני ירדתי ולקחתי את הטבעת. הדרקון אמר לי שהכל יפשיר שוב אחרי שעתיים ואני לא צריכה לדאוג. הדרקון החזיר אותי הביתה, אבל הבית היה נעול ולא הצלחנו להיכנס, לא דרך הדלת ולא דרך החלון. צעקתי “אמא!!! אבא!!! בואו מהר… פתאום אני פתחתי עיניים וראיתי את אמא ואבא ליד המיטה שלי “מה קרה”? הם שאלו אותי “למה את צועקת מתוך שינה?” ואז הבנתי שהכל היה חלום. אמרתי להם “זה בגלל הטבעת האבודה” וחזרתי לישון.
