מכונת הזמן
שלום! קוראים לנו שרי ומירי ואנחנו תאומות.
אנחנו אוהבות לעשות כל דבר ביחד. יום אחד יצאנו לחצר (ביחד כמובן),
ושרי נפלה מגומה שהייתה פתוחה בחצר.
פתאום ראינו משהו מבצבץ מתוך הגומה, התחלנו לחפור בתוך הגומה,
ומצאנו מכשיר מוזר עם מלנתאלפים כפתורים במיליון צבעים ובצורות משונות.
הלכנו לאמא וסיפרנו לה על המכשיר שמצאנו. היא אמרה לנו שלא ניגע בזה,
אבל מרוב סקרנות לחצנו על כפתור אחד—
ופתאום הרגשנו שאנחנו עפות באוויר! זה היה מפחיד.
ראינו את הפירמידות של מצריים ואת מגדל אייפל,
זה הרגיש כמו טיסה בשמי הארץ (בשמי העולם). ראינו נופים מוזרים
עם כל מיני ג’ונגלים עם חיות משונות.
נחתנו, וראינו ילד שעדיין לא עשה חלאקה מלטף נחש
אז הזזנו אותו והוא בכה, ואז שמנו לב שלא קרה לו כלום,
נזכרנו להסתכל סביבנו וראינו ילדה קוטפת עלה
ואוכלת אותו. התביישנו לשאול אותה אם זה טעים לה.
ראינו זאב מסתובב מחוץ לכלוב, וכולם מסביב מתהלכים בנחת, כאילו אין כאן סכנה.
אז צעקנו לכמה אנשים והם שאלו אותנו “מה הבעיה”?
פתאום ראינו את הרבי צועד ברחוב, ואבן מהרצפה מתרוממת
ומבקשת מהרבי “הרבי תברך אותי!”
הגיע הלילה וחיפשנו מקום לישון. ראינו אישה שמשרתים סוחבים לה שקיות,
אז ניגשנו אליה ושאלנו אותה אם אפשר לישון אצלה והיא הסכימה.
נכנסנו לבית שלה והיא הראתה לנו את חדר השינה,
ומרוב עייפות שכחנו ללבוש את הכותנות שהיא הביאה לנו ונרדמנו על המיטה הרכה.
***
הגיע הבוקר והתעוררנו, החדר כבר היה מוצף באור. הסתכלנו בשעון וראינו שהשעה שמונה וחצי.
מיהרנו לסלון של המארחת שלנו וראינו שבע משרתות מתרוצצות:
אחת תולה כביסה, שניה מסדרת, שלישית שוטפת כלים וכו’…
חיפשנו את המארחת שלנו ומצאנו אותה בקומה למעלה
יושבת על הכורסא עם כוס תה ואומרת תהילים.
היא ראתה אותנו, סיימה את הפרק וסגרה את ספר התהילים, אמרה לנו בוקר טוב והציעה לנו שוקו.
שמחנו לקבל שוקו חם, זה נתן לנו הרגשה של בית.
שתינו ואז ראינו אותה מתכוננת לצאת מהבית.
שאלנו אותה לאן היא הולכת והיא אמרה לנו לבוא איתה.
אז יצאנו איתה וחנה לידינו ענן. היא אמרה לנו לא לפחד ולעלות על הענן.
עלינו על הענן והוא התחיל לרחף. נחתנו ליד בית גדול שנראה כמו ארמון,
והרבי יצא לקראתנו. לא הבנו למה הרבי יוצא עד אלינו,
ואז הרבי ברך את המארחת בברכת בוקר טוב ואותנו בברכת יום טוב.
שאלנו את המארחת שלנו: “למה הרבי יצא עד אלינו?”
המארחת אמרה שהיא אשתו, ולא האמנו שזכינו להתארח אצל הרבנית חיה מושקה בכבודה ובעצמה!
פתאום בלי לשים לב שרי בטעות לחצה על כפתור.
הרגשנו שאנחנו עפות באוויר כמו בהתחלה, ונחתנו בתוך הבית שלנו.
אמא שאלה אותנו לאן נעלמנו, וסיפרנו לה שראינו את הרבנית חיה מושקה ואת הרבי,
ועל כל הדברים המוזרים שראינו, והיא אמרה לנו שהיינו בגאולה!
ואז היא אמרה לנו ללכת לישון התארגנו והיא אמרה לנו לילה טוב.
