החברות החדשות

החברות החדשות

מוסיא ילדה חמודה ופשוטה בשנת תש”פ כבת ,10 נולדה בישראל וגרה בחיפה.  לומדת  בכתה ה ביסודי אור יעקב, היא לא הילדה שהציונים שלה בלימודים מהגבוהים בכתה.  היא משקיעה, מתאמצת ומגיעה לציונים בינוניים ויחד עם זאת המיוחדות והחוזקות שהקב”ה נתן לה הן המידות הטובות ולב- הזהב הרגיש לזולת.

כמו בכל שבוע הבנות המקובלות של הכיתה שמו לה רגל, מוסיא אספה

את ספרי- הלימוד מהשולחנות של הבנות ואחת הבנות בשם נחמי עזרה לה. נחמה היא תלמידה חדשה מאנגליה, גם נחמי היא לא כל כך תלמידה מקובלת  אבל לא כל כך מוחרמת.

 כשנחמי עזרה למוסיא לאסוף את הספרים, היא שאלה: “איך קוראים לך?”

“האם את רוצה להיות  חברה שלי?”

מוסיא ענתה: “שמי מוסיא,  כן, אשמח להכיר כך שנהיה חברות טובות.”

באחד הימים בסיום יום הלימודים

מוסיא שואלת את נחמי” “נחמי, את רוצה לבקר בבית שלי היום?”

נחמי ענתה: “אני רוצה שלא נהיה יותר חברות, אני לא נמשכת אליך, זה לא כיף להיות חברה שלך”

 מוסיא היתה מופתעת ופגועה ושאלה את נחמי:” אז מי החברה הכי טובה שלך?”

נחמי ענתה: “יש לי חברה חדשה, מושקא טורקין”

מוסיא הגיבה בכעס: “לא צריך אותך”

מוסיא חוזרת הביתה בוכייה ועצובה, אמא מיד שמה לב לדמעות המבצבצות מבין עיניה של ביתה האהובה ושואלת: “ספרי לי מה קרה? מוסיא המתוקה והאהובה שלי.”

מוסיא התחילה לספר: “אני ונחמי כבר לא חברות יותר… אמא לקחה נייר והגישה למוסיא לנגב את הדמעות.

אמא הכינה למוסיא כוס תה בטעם פירות יער, כזה שמוסיא אוהבת להירגע מטעמו מוסיא שתתה והחלה להרגע ולספר בפירוט את כל השיחה שהיתה עם נחמי

מוסיא ביקשה מאמא שלה לדבר עם נחמי ואמא שלה.

אמא ענתה:” מוסיא אהובה שלי, את מנהיגה,  את בוגרת, את יודעת לדבר את  הרגשות של עצמך, יש  לך את היכולת  הרגשית להתמודד  עם מצב כזה.

אני מקשיבה לך, מבינה אותך ומאמינה בכוחות שהקב”ה נתן לך למצוא בתוכך חלקים חזקים, שבעזרתם תגיעי לפתרונות”.

בהמשך השבוע מוסיא הלכה ללימודים תוך שהיא אומרת לעצמה: “אני תלמידה טובה , אוהבת את עצמי  כמו שהקב”ה ברא אותי, עם החוזקות שלי ועם הדברים שאני צריכה לחזק כמו כל אדם.

מי שבוחרת בי לחברה מרוויחה…

וכך באופן מפתיע, לאחר כשבוע,  נחמי ניגשת למוסיא ואומרת: “הוי אני מצטערת, התנהגתי כמו ילדה קטנה, אני רוצה להמשיך איתך בחברות ,כי את חברה נאמנה עם אנרגיה טובה ומשפיעה לסביבה אווירה מאד נעימה…”

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »