פורש כנפיו
הרב אליעזר קיין היה טס מדי פעם למדינות שונות ברחבי העולם לצורך עסקיו.
פעם אחת כאשר טס לניו יורק לצורך עסקים הייתה לו נחיתת ביניים בצרפת למספר ימים.
באחד הימים הוא עבר ליד בית קפה ופתאום שם לב לאדם עם שיער ארוך שנראה מאוד מרשים שמרצה משהו לקבוצת נערים
לאחר שסיים האיש להרצות לנערים פנה לרב אליעזר ופתח עמו בשיחה ושאל אותו “מה לכהן בבית הקברות?” הרב אליעזר הבין שהוא יהודי אבל רצה לדעת מה לו ולמקום כזה של גויים אז פתח עמו בשיח.
כך הם המשיכו לדבר והעמיקו בכל הנושאים האפשריים עד שאותו האיש ממש סמך על הרב אליעזר והחליט לספר לו את סוד חייו אך ביקש ממנו שלא יספר זאת לאיש עד יומו האחרון
והחל לספר: “אני נכד של רב מאוד מוכר בבני ברק ואף אני שייך למשפחה מאוד מיוחסת אך בגלל שעברתי את השואה אני מאוד כועס על הקבה ואיני שומר תורה ומצוות אך אני מאוד אוהב ללמוד תורה וכל יום אני יושב שעות ולומד מתוך אלפי ספרים שנמצאים אצלי בבית”
ועוד הוסיף אותו האיש “יש לי דבר מה שאני צריך להעביר לידי הרבי מליובאוויטש בלבד ולא למזכירים שלו. האם תוכל לעשות זאת בשבילי?”.
כמובן שהרב אליעזר הסכים ואותו איש העביר לו מעטפה סגורה אותה הוא שם בכיס חליפתו.
לאחר שהגיע לארצות הברית הגיע לרבי וביקש מאחד המזכירים להעביר משהו ישירות אל הרבי ולא דרכם אך הם נתנו לו לעשות זאת. הוא הרגיש שזו ממש החמצה וכמעט התייאש.
יום לפני שחזר לארץ החליט שיבוא לנסות בפעם האחרונה להעביר לרבי את המעטפה והגיע לתפילת מנחה ב770.
בסוף התפילה הרבי פנה לחדרו והרב אליעזר חשב כבר לא לפנות אליו והתרחק מעט אחורה
פתאום הרבי פנה אליו וסימן לו ‘נו’ כאילו הוא מחכה למשהו. הרב אליעזר היה בהלם לרגעים ספורים ולאחר שהתאושש הבין שהרבי מצפה למעטפה אז הוציא אותה מן הכיס והושיט לו אותה.
הוא רעד מרוב התרגשות והבין שזכה להיות במעמד מיוחד מאוד.
כמה חודשים לאחר מכן הגיע לחלוקת לקח אצל הרבי.
הוא עבר בחלוקה וקיבל לקח ולאחר שהמשיך כמה צעדים הרבי קרא לו חזרה ונתן לו עוד לקח ולא אמר לו למי זה אך הוא הבין לבד שזה עבור אותו יהודי מצרפת.
הוא ניסה למצוא את היהודי בכל דרך ולא הצליח אז החליט לברר דרך מקום עבודתו והשיג את המנהל שלו. המנהל סיפר לו שלצערו הרב אותו איש נפטר.
הרב אליעזר הצטער מאוד וביקש לדעת היכן הוא נקבר.
הוא שמע שהוא נקבר בבית קברות של גויים.
הוא לא הצליח לישון בלילות הבאים אחרי כזאת בשורה קשה והוא לא ידע מה לעשות.
הוא החליט לספר לאדמו”ר אחד שהיה בקשר אתו וסיפר לו את כל הסיפור, האדמו”ר אמר לו שהוא לא צריך לדאוג לו כבר משום שהרבי מליובאוויטש ‘פרש עליו את כנפיו’.
קיץ אחר כך הוא נסע שוב לפריז והוא רצה לעלות על הקבר אז הוא שוב התקשר לאותו מנהל ולהפתעתו הרבה המנהל אמר לו ש’חבר שלו’ העביר אותו לקבר ישראל.
הוא כבר הבין שזה בזכות הרבי.
