המראה המכושפת
חזרתי הביתה אחרי ששיחקתי בחוץ עם חברי. הגעתי הביתה והוריי היו נראים כועסים מאוד ואמרו: “ינון למה חזרת בשעה כל כך מאוחרת? מחר יש בית ספר!” אמרתי להוריי שאני מצטער ולא יעשה זאת שוב.
נכנסתי לחדרי והסתכלתי במראה כשלפתע נפתח בתוך המראה חור או מן פורטל שגדל עד שנהיה עצום שיכולתי לעבור בו. היה אפשר לראות שהמקום שהיה בצד השני של הפורטל היה נראה כמו מקום שלא קיים בכלל ואחרי כמה זמן שבהיתי בו בניסיון להבין מה זה המקום הזה הפורטל נסגר.
למחרת בבוקר הלכתי לבית הספר וסיפרתי לכולם על הפורטל אבל אף אחד לא האמין לי חוץ מדולב חברי הטוב שהאמין לי. וקבענו להיפגש אצלי אחר הצהריים.דולב הגיע אליי נכנסנו לחדרי הבטנו במראה אבל כלום לא קרה כאילו בכלל לא היה שם פורטל אתמול גם דולב לא האמין לי יותר ואמר “ינון אתה סתם משקר לנו”.
עבר כמה זמן וקבענו כל הבנים בכיתה לבוא אליי בצהריים ולעשות מסיבה כולם הגיעו לביתי ועשינו את המסיבה בחדר שלי כשפתאום נפתח הפורטל וכולם נדהמו “אמרתי לכם שיש כאן פורטל” אמרתי. אחרי שהם התאוששו שאלתי מה נעשה חלק פחדו ואמרו: ” אתם לא נורמאליים זה מסוכן בואו נעוף מכאן” וחלק רצו להיכנס. אני התלבטתי מה לעשות מצד אחד ידעתי שזה מסוכן אבל הסקרנות פיתתה אותי אני ועוד כמה ילדים ביניהם חברי דולב נכנסו לתוך הפורטל והפורטל נסגר.
יצאנו מהצד השני של הפורטל וראינו מקום מוזר המקום היה נראה כמו העתיד! היה שם מכוניות מעופפות היה רובוטים בכל מקום עם בינה מלאכותית שידעו לדבר ולזוז ממקום למקום הכול היה נראה חדשני יותר הסתכלנו על הרצפה וראינו עיתון בעיתון היה כתוב את התאריך הסתכלנו על התאריך ונשמתנו נעתקה התאריך שהיה רשום היה השביעי לשמיני 2057
ואז הבנו המראה מעבירה אנשים לעתיד!
התחלנו לנסות לחשוב איך לשרוד כשלפתע ראינו מסך ענקי מעל הכביש שהיה בו פרסומת שאמרו בה שאם אין לך בית לך לפנימיית אגרו מה יש לנו להפסיד חשבנו. הלכנו לפנימייה וראינו את מנהל הפנימייה הוא קיבל אותנו בסבר פנים יפות.
בפנימייה לא היה אוכל משהו או חדרים טובים אבל כולם היו נחמדים שם. אחת הבעיות שהיו ב2057 זה שהיה יותר מדי פסולת ולא היה כבר איפה לשים את הפסולת ורוב הפסולת שלוקח לה הרבה זמן להתכלות זה פלסטיק והיה לנו רעיון אנחנו נבנה מכונה שתהפוך את הפלסטיק חזרה לנפט רצינו לפתור את הבעיה הזאת אבל ידענו שלא יכולנו לא היה לנו תקציב לבנות את המכונה.
בזמן ההפסקות שהיו לנו היינו בורחים מהפנימייה ותולים שלטים כדי שהתרמו לנו וידענו שבעוד שבוע הולך להתקיים מצעד תל אביב ויגיעו מלא אנשים והמצעד יעבור ברחוב של הפנימייה. עבר שבוע וחיכינו בקוצר רוח שיתחיל המצעד. המצעד אמור להתחיל היום בצהריים. המצעד התחיל והרבה אנשים ראו את השלטים ולכל שלט היה מוצמד כיס לכסף כל האנשים שהלכו במצעד תרמו לנו והיינו מאושרים כולנו למדנו שיעור בבית ספר של בניית מכונות וידענו איך לבנות את המכונה למחרת בבוקר כשהיה הפסקה רצנו לשלטים וראינו שכלן הכיסים מפוצצים בשטרות מוזרים כמו שטר של 300 שקל ו400 שקל הלכנו וקנינו את הדברים לבניית המכונה כעבור חודש סיימנו לבנות את המכונה והיא עבדה ואפילו היינו בחדשות. המכונה שלנו עבדה ונפתרה הבעיה של הפסולת. היינו ממש עייפים וכבר היה לילה באנו ללכת לישון ואז ראינו את ה פורטל נפתח נכנסנו לתוך הפורטל וכל אחד הגיע לחדר שלו בבית שלו חזרנו להווה אבל זאת הייתה אותה שעה איך זה הגיוני? חשבתי על זה ומרוב שהייתי כל כך עייף נרדמתי.
הסוף.
