פירות הזמן
הי, קוראים לי סטיבן ואני עוסק במשרה מאוד מכובדת: אני שודד ים.
ובתור שודד ים [פיראט] אני גם מחפש אוצרות.
אולי אתם תגידו “זה לא הדבר הכי טוב לעשות”
אבל אני עושה את זה, אז תתמודדו! כן, אתם קוראים ספר של פורע חוק. אבל תרשו לי להזהיר אתכם: הסיפור שלי הוא לא בדיוק זוהר ויפה…
הכל התחיל בגלל חד העין; כשהייתי בן 8 פשטו שודדי ים על הכפר שלי והרגו את כל מי שהיה בו. למזלי הרב או לרוע מזלי, נשארתי בחיים.
באותו הזמן שהפיראטים תקפו הייתי במערה שמצאתי ביער ביחד עם אחי ג’ון ושיחקנו בקלפים.
כשחזרנו ראינו רק דם וגופות: כל הכפר נטבח, נרצח בדם קר.
הבנו שתקפו את הכפר ואני התחלתי לבכות, פתאום הרגשתי יד על כתפי וקול עמוק אמר “ילדים מה אתם עושים פה?”, אני עניתי שהרגע הגענו וראינו את הכל.
אח שלי ג’ון היה יותר חשדן ממני, אולי לא ציינתי זאת קודם אבל אחי ג’ון הוא אלוף באומנות לחימה והיה יכול לפרק את כל מי שהוא רצה.
“מי אתה בכלל?” אחי שאל והאיש ענה, “אני קפטן שודדי הים הידוע בכינויו חד העין! ואם אתם רוצים, אאפשר לכם להצטרף לנאקמה שלנו!” אני הנהנתי בשמחה, לנדוד בים היה החלום שלי.
אני זוכר את שאר היום במטושטש, אני זוכר שהקפטן לקח אותנו לספינה שלו והכיר לנו את חברי הצוות: ג’ים, פיטר, רונאלדו, ג’יין וסנג’י.
ג’ים היה הר אדם והוא התפאר שהוא הכי חזק בעולם.
פיטר היה דקיק והיה צלף מצוין אשר לא החטיא מעולם.
רונאלדו היה חתיך בעל מבנה גוף שרירי והיה סייף שיכל לחתוך אפילו פלדה.
ג’יין הייתה בעלת שיער שחור עיניים ירוקות והייתה נווטת אשר הכירה כל דבר בים.
סנג’י היה ג’נטלמן וטבח מצוין אשר זכה בהרבה פרסים.
אני ואחי הצטרפנו לצוות, אני צורפתי לרונאלדו ואחי לג’ים.
שניהם היו הממונים עלינו והיו אחראים שנקבל את הידע והמיומנות כדי שנוכל להחליף אותם כשהם נעדרים.
האימונים אצל רונאלדו היו קשים ומעייפים ואני התקשיתי להבין את הדרך הנכונה להחזיק את החרב, אבל לבסוף השתלטתי על זה והתחלתי ללמוד איך לשסף דברים יותר ויותר קשיחים. עד שהגענו לאבן ולא הצלחתי לשסף יותר, לא משנה כמה ניסיתי.
אחי בינתיים הסתדר מצוין עם ג’ים ונראה כאילו הם היו
מתואמים זה עם זה עד שאחי הצליח לשבור ברזל!
כעבור 4 שנים הקפטן קרא לנו לתא שלו.
הוא התנהג מוזר שלא כהרגלו.
הוא הורה לנו לשבת והתחיל לדבר, “אתם התקדמתם היטב ולכן הגיע הזמן שתרכיבו צוות פיראטים משלכם, אבל לפני כן לצוות יש מתנה להביא לכם” הוא הוציא מהארון שלו כמה פירות מוזרים בצבעים: כחול, אדום, סגול, ושחור. הקפטן אמר, “תבחרו פרי אחד, והוא ישנה את הגורל שלכם,
לכן תשקלו זאת בכובד ראש. ותזכרו שלא משנה מה תבחרו אנחנו תמיד נהיה אתכם”
הוא הושיט קודם לאחי את הפירות ואחי התלבט בין הסגול לאדום, לבסוף הוא בחר באדום.
הקפטן אמר לו שיחכה עד שאני אבחר ואז הוא יאכל את הפרי.
הקפטן הושיט לי את הפירות וממש שמעתי אותם קוראים לי, אבל יותר מכולם שמעתי את הפרי הסגול. לבסוף בחרתי בסגול.
הקפטן אמר “ג’ון, אתה בחרת בפרי המרחב”
“אני בחרתי בפרי הסגול” אמרתי לקפטן והוא אמר שבחרתי בפרי הזמן. ומשם החיים שלי התחילו להיהרס לחלוטין…
