שמי גאולה אני תלמידה בכיתה ב’ .ואני רוצה לספר לכם על סבא שלי שהיה תלמיד
בבית ספר גוי ברוסיה לפני כשבעים שנה.
באותה תקופה השלטונות הקומוניסטים אסרו על היהודים ללמוד תורה ולשמור מצוות.
ובכל זאת היהודים מסרו את נפשם על קיום התורה והמצוות.
בכיתתו הוא היה התלמיד היחיד שהיה יהודי ובשבת היו לו תירוצים למה לא לבא לבית
הספר. ופעם אחת המורה שלו הגיעה לביתו, ואמרה לאימא שלו שבשבת הקרובה הוא חייב
לבא לבית הספר כי יגיעו מפקחים של משרד החינוך. והוא לא יצטרך לכתוב. אלא שרק יבוא.
ובאמת הוא הגיע ולא הוציא קלמר. וכל הילדים ראו שהוא לא כותב הם אמרו שאם
יאשה לא, אז גם הם לא יכתבו. המורה הלכה לקרוא למנהל. יאשה הצעיר פחד
שהמנהל ייתן לו עונש. היו לו חששות. והוא התלבט אם לקפוץ מהחלון של הקומה השנייה
או לחכות למנהל שבוודאי יכעס עליו.
ואז הוא החליט….לקפוץ. וכשהוא נחת על הרצפה נשברה לו היד הימנית והוא ידע שכמה שבתות הוא לא יכתוב.
אף אחד לא יגיד לו לעשות זאת.
מאת: גאולה לרנר
