שלום לכולם אני גדי, אני בן 26 גר בתל אביב ואני משרת במילואים ביחידת צנחנים.
הימים שאנחנו עוברים בעם ימים לא פשוטים והחלטתי לספר את הסיפור שקרה לי בזמן שהייתי לוחם בתקופת השירות הסדיר שלי ביחידת הצנחנים…אולי הסיפור שלי יתגלגל לעיניים של אדם הזקוק לחיזוק באמונה.
היה זה ערב מתוח במדינה שלנו, אנשי צבא התהלכו בחוסר שקט במסדרונות בלשכת הרמטכ”ל אנחנו כיחידת לוחמים עודכנו שהולכים לבצע משימה חשובה בשטחי האויב והפלוגה שלנו תיכנס אחרונה בשעה02:00. הבטתי בשעון השעה היתה 21:00 זה אומר שיש לי ארבע שעות כדי לנסות להגיע לבית הכנסת של הרב מרדכי אליהו בירושלים ולקבל את ברכתו לכולנו.
כילד שגדל על ברכיו של הרב מרדכי אליהו וכל שלב בחיי היה מלווה בברכה של הרב גם הפעם הרגשתי שאני חייב לראותו. ביקשתי מהמפקד שלי לאפשר שלי להתקשר אל הרב ולקבל ברכתו לצוות הלוחמים שלנו. המפקד שידע את הקשר החזק שלי לרב נענה בחיוב ותוך כדי שאני מחייג אני שומע ברדיו שיעור של הרב שבו הוא אומר:” היכן שלא נהיה תמיד להישאר ביחד ולדאוג לכל יהודי”.
המזכיר של הרב עונה לי והראש שלי עוד במשפט ששמעתי ברדיו …הצגתי את עצמי והמזכיר אמר לי שהרב בדיוק בשיעור ומשם הוא נוסע דרומה ויעביר לו את בקשתי.
לא חלפה שעה והנייד שלי צלצל ועל הקו היה הרב מרדכי אליהו שהציג עצמו “כמרדכי” הוא מיד ברך אותי ואת חבריי לצוות והוסיף ה’ אתכם ואל תוותרו על אף יהודי היכן שלא תהיו ותמיד תישארו ביחד!
הרב היה כל כך נחרץ הוא חזר על המשפט 3 פעמים אמרתי תודה וניתקנו את השיחה. שמחתי שקיבלתי ממנו ברכה אישית וכתבתי להוריי שאני מכבה פל ויוצא למשימה עם ברכת הרב.
היתה לי הרגשה טובה אומנם לא הבנתי את פשר הדברים אז אבל כיום אני מבין היטב. וחשוב לי שכולם ידעו. אחזור לכך בהמשך…
הגיעה השעה שלנו להתחיל את המשימה ניכנסנו לשטח האויב היה חשוך היו הרבה יריות מסביב, רעשי מטוסים ופגזים. הצלחנו לשחרר משפחה יהודית ,העלנו אותם למשאית הלבשנו אותם בבגדיי צבא והתכוננו לחזור.
לפתע שמעתי קול חלש ” אני כאן” חשבתי שאני מדמיין אבל הקול התעצם “אני כאן מאחורי הסלע” אחרי זה נירגע ואז עוד פעם אבל הפעם האיש קרא “שמע ישראל” צמרמורת אחזה את גופי , הרב הרב אמר צעקתי לנהג שיעצור בכל כוחי הלכתי בעקבות הקול ומצאתי איש זקן בסביבות גיל 95 . לבוש בגלבייה ,על הראש כאפייה ממש בחזות ערבי התקדמתי לעברו ללא פחד כי בראשי המשפט והברכה של הרב. הנשק היה בצד ושהוא ראה אמר באפיסת כוחות אני יהודי חייתי בכפר הזה כבר 30 שנה בזהות ערבי. הוא הושיט יד לסל שהיה בצידו אחד החיילים צעק גדי תזהר והוא שלף משם חנוכיה עתיקה וסידור. דמעות זלגו מעיניו וכמובן ממני והצוות שלי.
הרמנו אותו לעבר המשאית שברקע האויב מתחיל לירות ולהתקדם לעברנו התמלאנו בביטחון גדול ובכל פסיעה אני צועק לחבריי לצוות : הרב אמר לא לותר על אף יהודי ! ” לא לוותר על אף יהודי!”.
הנסיעה חזרה לארץ היתה מרגשת מאוד ,חשבתי איך דרכי ה’ נסתרות וכמה ניסים יש. נסענו כולם לבית הרב לקבל ברכה ועד היום אני זוכר את המפגש הזה שהסתיים בדברים :”ה’ יברך אותכם לא ויתרתם על שום יהודי הבאתם אותם לארץ ישראל הקדושה”.
ולכם יהודים יקרים שקוראים את סיפורי תזכרו שגם שקשה ה’ איתנו וקורים ניסים גדולים בכל רגע.