הייתי עצוב בגן החיות התנכ”י! מעניין אתכם לדעת למה הייתי עצוב בגן החיות? כדאי לכם לקרא.
שלום, קוראים לי שמואל. אני גר בירושלים אני אוהב כדורגל ויותר מכל אני מאוד אוהב חיות. אני אוהב את הדולפינים, הצ’ינצ’ילות ואת הטיגריסים. כשאני הולך לגן החיות אני תמיד מתרגש מאוד כי אני הכי אוהב לראות שם את הטיגריס. הטיגריס הוא חיה מאוד חזקה וגם יפה, אני אוהב את הטיגריס בגלל הפסים השחורים והגוף הכתום לבן ואת העיניים היפות שלו.
הכול התחיל בקיץ, שהלכתי עם חבר שלי דניאל ואימא שלי לגן החיות התנכ”י, וראיתי הרבה חיות שונות. היה לי כיף שם, וגם היה לי כיף לראות את כול החיות! אבל מכולם כבר רציתי לראות את הטיגריס.
כשהגענו לאזור של הטיגריס, לא אהבתי את זה שהטיגריס לא היה שם.
לאיפה הוא נעלם חשבתי לעצמי?
טיגריסים מתחבאים ממש טוב וצדים בשקט ואז הם טורפים בהפתעה את הציד שלהם. חשבתי שאולי הטיגריס מתחבא מאחורי העצים, שבתוך הכלוב שלו.
אבל לא. פשוט לא. הוא פשוט לא היה שם!
הרגשתי ממש מאוכזב ועצוב.
אימא ואני שאלנו אחד מהעובדים בגן החיות והוא אמר ש: “עדיין לא הביאו טיגריס חדש”.
ששמעתי את זה הרגשתי נורא עצוב. ידעתי שכנראה משהו לא טוב קרה לטיגריס. גם חששתי שאולי לא יביאו עוד טיגריסים.
אימא שראתה שאני עצוב ומאוכזב, אמרה, שאמנם אין ד אבל לפחות בוא נהנה מלראות את החיות האחרות. זה היה לי קשה להתגבר. אבל בדרך יציאה מגן החיות התנכ”י ראינו את הקנגרו וגם את הציפורים וגם את הפלמינגו! שמחתי שהקשבתי לאמא כי עדין היה לי כיף לראות את החיות האחרות!
כולנו נכנסנו למכונית ונסענו הביתה לאכול ארוחת צהרים.
גם אם אתם לא רואים את מה שאתם אוהבים או רוצים לראות – עדיין תהנו ממה שיש. לא משנה מה אתם אוהבים, מטוס, טיגריס, כדורי שוקולד ועוד…
פשוט להיסתכל!
