בס”ד
תעלומת המחנה
פעם היו ארבעה ילדים בגליל והם הקימו ביחד מחנה. שמעון מנהיג החבורה, משה החכם, ישראל השובב, רמי החרוץ בקיבוץ וביחד “מחנה שמי”ר”.
ביחד הם שיחקו והתגבשו. לאחר זמן מסוים, הם החילטו שהגיע הזמן להקים מחנה לתפארת, לשם כך הם החליטו לבחור מקום ובו להקים את המחנה, במרכז המחנה הם רצו להקים ביצה עם צפרדעים וכך המחנה יהיה מושלם ויפה, לשם כך הם סחבו יום יום בקבוקי מים רבים ושפכו אותם לתוך גומה שחפרו והכינו המים הלכו והתרבו וכך במרכז המחנה עמדה ביצה לתפארת, הם הוסיפו נרקיסים והביאו צפרדעים. לאחר זמן הם חשבו מה אפשר לשדרג, ואפילו חלמו על זה בשיעורים ודמיינו מה יצא בסוף.
ביום שני אחד סוף סוף הם סיימו. בשבוע הראשון התבוננו ואפילו שיחקו עם הצפרדעים.
תנחשו מה קרה בשבוע השני? אחד מהם פתאום חלה במחלה שהם לא ידעו מהי….
הם הזמינו אמבולנס רמי החרוץ ניסה לטפל בו כמובן בחריצות עד שהאמבולנס יגיע ואחרי שהאמבולנס הגיע הם שאלו את עצמם באיזה מחלה הוא חולה, ממה, האם הוא מרגיש טוב ומתי הוא צפוי לחזור.
בדקו, שאלו את המורה, את ההורים ואת החברים, אך עדיין לא מצאו תשובה.
התעצבו אך בסוף אחד מהם הציע לשאול את הרופאים.
שאלו את הרופאים ואחד מהם אפילו פלט את המילה “בושות”, אבל אמרו להם שזה מיתושי ביצות, והוא חלה בקדחת, כי היתושים עקצו אותו, ובסוף גם שיחררו את הילד.
אם אתם שואלים מי הילד, הילד הוא….י-ש-ר-א-ל השובב
