גלגולו של עיפרון

     בס”ד

 

גלגולו של עיפרון

מאת: יהלי ריטרבנד

בית ספר: מורשת נריה       כיתה: ה’4       מחנכת: אתי בוזגלו

 

ערב אחד, הוריה של שירי הלכו לאסיפת הורים ובסיומה קיבלו עיפרון.

העיפרון היה רגיל, אבל המחנכת ביקשה מההורים לכתוב על העיפרון הקדשה מרגשת לבנותיהם.
כששירי קיבלה את העיפרון היא שמחה: “איזה מקסים! תודה רבה!” אמרה להוריה והכניסה את העיפרון היקר לתוך הקלמר.

~~~

למחרת בכיתה, שירי ורחלי קבעו להיפגש בביתה של רחלי מיד לאחר הלימודים.

שירי ורחלי הכינו יחד שיעורים וכתבו אחת לשנייה מכתבי תודה כחלק מהמשימות, ולאחר מכן שיחקו להנאתן.

כשאבא של שירי בא לקחת אותה, שירי נפרדה מרחלי. בבית, כשהכינה מערכת, היא גילתה שהעיפרון האהוב שלה לא בקלמר. שירי התקשרה לרחלי וביקשה שתזכור להביא לה מחר את העיפרון. “ברור, אל תדאגי” הרגיעה אותה רחלי.

שירי הודתה לה והלכה לישון בלב שקט.

~~~

למחרת בבוקר, דניאל, אביה של רחלי, מיהר לצאת מוקדם לעבודה.
“רחלי, את יכולה להביא לי רגע עיפרון?” רחלי, שבדיוק עמדה להכניס את העיפרון של שירי לתיק שלה הביאה לאביה את העיפרון. “רגע, אני כותב את הפרטים” אמר דניאל בטלפון, “אז אני אחראי לאסוף את העוגה מהמאפייה ברחוב וייצמן 6, היא תהיה מוכנה בשעה 08:00?
בסדר, כתבתי.” אמר.

“אבא, לכבוד מי העוגה?” שאלה רחלי. “אנחנו עושים למנהלת שלנו מסיבת הפתעה לכבוד יום הולדתה.” ענה אביה.

“איזה מעשה יפה אבא!” נפעמה רחלי והסתכלה בשעון, “אוי, כבר 7:45, אני אאחר לבית הספר!” אמרה ונפרדה מאביה.

רק בכיתה רחלי הבינה ששכחה להביא לשירי את העיפרון.

“מתנצלת, אחזיר לך אותו מחר” אמרה לשירי.

~~~

דניאל אסף את העוגה ונסע לעבודה. כשחברו יונתן הגיע לעבודה הוא ביקש מדניאל כלי כתיבה כדי לכתוב ברכה למנהלת. דניאל נתן לו את העיפרון של שירי ושכח ממנו.

לאחר המסיבה, יונתן לא שם לב ולקח איתו את העיפרון. כשהגיע הביתה בתו הקטנה שלי ביקשה ממנו עיפרון כי שכחה את הקלמר שלה אצל חברה. מבלי משים הוא נתן לה את העיפרון של שירי…

~~~

כששלי הלכה למחרת לכיתה המורה הוציאה את הילדים לחצר, הושיבה אותם במעגל וחילקה להם דפים צבעוניים. “עכשיו ילדים, כל אחד יעביר את הדף לחבר שלידו אחרי שיכתוב מילה טובה על אותו חבר”. הילדים הנהנו והתחילו לכתוב בשמחה.

שלי חזרה הביתה גאה במחמאות שבדף שלה, תלתה את הדף ואת העיפרון הניחה על השולחן.

~~~

למחרת, אחיה הגדול עומר ראה את העיפרון על השולחן והחליט לכתוב פתק תודה לאימו על כל מה שהיא עושה בשבילו. הוא הכניס את הפתק ואת העיפרון לתיק שלה.

כשנעמה, אמא של עומר מצאה את הפתק היא שמחה והתרגשה מאוד.

בדרכה הביתה אישה ברחוב ביקשה מנעמה עיפרון, נעמה חיפשה בתיק ונתקלה בעיפרון של שירי. היא הביאה את העיפרון לאישה, שהודתה לה.

האישה כתבה לעצמה את כתובת בית החולים אליו נסעה כדי להתנדב ולשמח חולים.

ברכבת, אחד הנוסעים ביקש ממנה לרגע את העיפרון כדי לכתוב את מס’ הטלפון של חבר ילדות בו בדיוק נתקל.

האיש הזה היה אבא של שירי J.

כשהגיע הביתה הוא הניח את העיפרון על השולחן, ובבוקר, כששירי התעוררה, היא מצאה את העיפרון היקר שלה מונח לו על השולחן, ושמחה מאוד.

בכיתה רחלי התנצלה בפניה “שירי, אני ממש מצטערת שאיבדתי לך את העיפרון”.

“איבדת לי?! ממש לא! הנה, תראי אותו” שירי הראתה לרחלי את העיפרון “להיפך, בזכותך העיפרון אפילו יותר מיוחד כי הוא עזר להרבה אנשים.”

מאז שירי שומרת על העיפרון האהוב שלה מכל משמר.

 

 

 
   

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »