הכריש והדג מאת-עמוס ישראל ברדה
אי שם באוקיינוס השקט ישנם כל מיני יצורי ים כמו הכרישים. הכרישים נושכים ואוכלים דגים. הסיפור שלנו מתחיל עם כריש ודג. הכריש היה באורך של ארבעה מטרים בצבע כחול והדג היה בגודל חצי מטר בצבע זהב. הכריש והדג היו חברים מאוד טובים וכשהגיעו עוד דגים הכריש אכל את כולם והשאיר רק את דג הזהב. כעבור כמה ימים, דג הזהב קלט מה הכריש חברו הטוב מסוגל לעשות והוא קצת התחיל לפחד… ניגש לכריש ואמר לו: “כריש חברי הטוב אני ממש מפחד, ראיתי את הביצועים שלך לאחרונה ו… אני… ממש… מפחד… החלטתי לחזור אלייך רק בעוד שנה!” הכריש היה מופתע והשיב לחברו הדג: ” חברי הדג ממני אתה מפחד?!” ענה לו: “כן, ממך אני מפחד! ראיתי אותך אוכל המון דגים אז פחדתי..” “ממה פחדת”? שאל הכריש. “פחדתי… פחדתי שתאכל גם אותי!” ענה במהירות דג הזהב. הכריש צחק וענה: “אני? אותך? מה פתאום אתה חברי הטוב. אני לא אוכל חברים טובים, להם אני שומר אמונים”. תודה, ענה דג הזהב. ממש הרגעת אותי! בכיף! השיב הכריש. כריש חברי הטוב אפשר לבקש ממך בקשה? מה? ענה הכריש. אני מאוד אשמח אם לא תאכל יותר דגים הם חבריי הטובים ואני בטוח שגם אתה תהנה להיות בחברתם ולשמור להם אמונים. הכריש חשב מעט והשיב: קיבלתי את בקשתך דג זהב שלי החל מהיום ועד בכלל לא אוכל דגים אלא אתחיל לחפש תמנונים! תמנונים זה רעיון מציון ענה הדג. הדג והכריש נעו ברחבי האוקיינוס לחפש אחר תמנונים אחר למרבה הצער לא מצאו תמנון אחד קטן.. “מה נעשה? שאל הכריש והחל מעט להתעצבן.. אני חושב שאתחיל לחזור לאכול דגים”.. לא!!!! השיב דג הזהב. “אל תדאג אנחנו עוד נמצא בוא נמשיך לחפש”. לחפש? אני? מה פתאום! אני רעב ורוצה לאכול עכשיו ובמידי! אם לא, אצוד לי דג ואוכל אותו עכשיו! דג הזהב התחיל לחשוש ולחשוב מה אעשה? אסור לי לתת לכריש לאכול את חבריי הדגים. אולי אציע לו לחפש אחר מדוזות ולאכול דווקא אותם? אני חייב להצליח לשכנע אותו! אהה.. כריש.. חברי הטוב.. כן ענה הכריש בזעף. חשבתי… אולי במקום תמנונים נלך לחפש מזודות לארוחת צהריים.. מה אתה אומר? תצטרף אליי? שאל הדג. מזודות? היכן נמצא עכשיו מדוזות? השיב הכריש. אל תדאג! ענה הדג. פה ממש בקרבת מקום יש מלא מדוזות ואם אני לא טועה גם הרבה תמנונים בוא נשחה ביחד לשם ואז תוכל לצוד אוצרות טעימות לארוחת הצהריים ואני בטוח שלא תהיה יותר רעב. אם אתה אומר.. ענה הכריש אשחה אתך אבל תבטיח לי שלא אתאכזב. מבטיח לך! זוכר אנחנו חברים טובים.. חברים טובים לרוב לא מאכזבים אם תמיד עוזרים ומכבדים.. אתה צודק דגי חברי הטוב.. אז למה אנחנו מחכים?! קדימה בוא נשחה לתפוס מדוזות וגם תמנונים! הם שחו לעבר המקום שדגי הזהב אמר לו, ראו מדוזות ואפילו תמנונים והכריש צד ואכל בנעימים. דגי הזהב היה כל כך מאושר! הוא גם הצליח להציל את שאר החברים, ולגרום לכריש לשמור ולהגן עליו ועל הסובבים.
ביה”ס נעם בנים טבריה
