יום אחד בשעה שיצא הרב אליהו מבית הכנסת לאחר תפילת ערבית
נגשו אליו משה (שם בדוי) וגדי (שם בדוי) גדי ניגש לרב ושאל אותו:
האם כבוד הרב יוכל לבוא לבר המצווה של משה אחייני האהוב?
משה ניגש לרב והביא לו הזמנה לבר המצווה וגדי המשיך:
משה היקר התייתם מאביו לפני כשבועיים לאחר שאביו נפצע
בתאונת דרכים ומשה ממש רצה וקיווה שהרב יוכל יבוא
לבר המצווה שלו אם הרב יוכל להגיע נהיה ממש
שמחים ומאושרים
הרב הביט בהזמנה לעומק ופתאום עוזרו ניגש אליו ואמר:
הרב אינך יכול לבוא לבר המצווה מכיוון שיש את כנס הרבנים
הגדול בתאריך זה!
הרב שאל אותו: האם יש באפשרותנו לדחות את הכנס?
אך עוזרו השיב:
לצערי ולדאבוני אין באפשרותנו לדחות את הכנס
הרב השיב למשה:
אני לא יוכל להגיע אך אני מברך אותך:
שתצליח במה שתעשה בחיים וזכור תמיד להיות שמח
כך נפרדו הרב ועוזרו ממשה וגדי וכל אחד הלך לדרכו
שלושה שבועות לאחר מכן הרב ועוזרו ברכב
בדרך לכנס ופתאום מתחיל לרדת גשם הרב אומר לעוזרו:
הגשם הזה הוא הנחילים של דמעות שבכה משה על כך שנבצר ממני להגיע לבר המצווה
לאחר כמה דקות נסיעה מגיעים הרב ועוזרו למחסום
שם ניגש אליהם שוטר ואומר להם:
מצטער אין כניסה תצטרכו לעשות פרסה הכביש סגור בגלל
סכנת החלקה
ואז הרב אמר לעוזרו:
תעשה פרסה נוסעים לבר המצווה של משה
כך לאחר כמה דקות נסיעה הגיעו הרב ועוזרו לבר המצווה
כאשר נכנסו לאולם רץ אליהם משה ושאל:
איך הרב הגיע הוא אמר שאין ביכולתו לעשות זאת
אך הרב ענה:
כנראה לקב”ה היו תוכניות שונות
