זוג הגרביים

פעם אחת כשאחי הגיע הביתה, הוא הוריד את הגרביים שלו וזרק אותן, אחת בחצר, ואת השנייה בחדר ההורים.

פתאום, הרגשתי שיש משהו שקורה במגירת הגרביים. הקשבתי לצלילים וזה היה כמו סיפור.

ועכשיו אספר מה שמעתי:

הזוג המלכותי – המלכה ומלך הגרביים אמרו: “משרתינו האהובים נעלמו! מי שיחזיר את המשרתים יקבל חמישה שקלים!” (הגרביים הם לא בגודל שלנו אז בשבילם חמישה שקלים זה בערך כמו 100 שקלים).

בינתיים, המשרת-גרב שקוראים לו פטר הסתובב בחצר הבית וחיפש את הכניסה לבית. פטר קיפץ ומצא את מכונית הבימבה של אחותי הקטנה וביקש ממנה: “האם אפשר לעלות טרמפ לחדר של האחות הגדולה? אני מחפש את בת הזוג שלי” הסביר פטר למכונית.

המכונית ענתה: “בטח, אני יכולה לנסוע לכל מקום בבית, ואני מקווה בשבילך שתמצא את בת זוגך תוך כמה דקות, ובכל מקרה אני בדרך לחדר שלה”. הם נסעו עד שהגיעו לחדר
אבל המכונית עצרה במקום אחר בחדר של האחות הגדולה, ושם הורידה את פטר, והארון רחוק וגבוה מאוד. מה יעשה פטר עכשיו?  

הוא קרא בקול לבת זוגתו הגרב, אך לא קיבל תשובה, אז הוא אמר למכונית “אני רוצה לצאת לסיור בבית כדי לחפש את בת זוגי, היא איננה כאן” והם נסעו ונסעו בבית.

חיפשו וחיפשו, עברו חדר אחרי חדר ולא מצאו אותה, והאחרון בחדרים הוא חדר ההורים.

לבסוף, בין בגדי הכביסה שעל המיטה בחדר ההורים, פטר מצא את בת זוגו.

“חיפשתי אותך כל היום!” אמר פטר בהתלהבות.

“זו לא אשמתי שזרקו אותי כך בחדר” ענתה לו הגרב השניה.

אחרי זה, הם ביקשו מהמכונית שתסיע אותם יחד לחדר של האחות הגדולה, והם נסעו יחדיו מאושרים.

כשהגיעו קרוב קרוב לארון הגרביים, המכונית נסעה והם נופפו לה לשלום: “תודה, תודה לך בימבה, עזרת לנו מאוד!”

ועכשיו, נותרה להם הבעיה – הארון גבוה מאוד. איך הם יגיעו למגירת הגרביים הגבוהה? מה יעשו פטר ובת זוגתו עכשיו? 

הם הביטו מסביב, וראו את המנוף של אחי הקטן. הם ביקשו ממנו להרים אותם לגובה המתאים. המנוף הגיע גבוה מאוד, התאמץ ומתח את עצמו עוד ועוד. הוא כמעט הגיע לגובה המתאים, ואז הם החליטו לקפוץ לגובה, ובשניה האחרונה הצליחו לתפוס את קצה המדף ולהיכנס למגירת הגרביים.

הם הגיעו סוף סוף למגירת ממלכת הגרביים והתקבלו בחיבוקים גדולים וכולם שמחו, ומי היו השמחים מכולם?      

ניחשתם נכון. המלך והמלכה כמובן.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »