עבר עליי יום ארוך מאוד, חשבתי לעצמי. התיישבתי על הכסא, פתחתי את המחשב והתחלתי לשחק במשחק של האבירים שמגינים על העיר. פתאום כשעברתי שלב, שמעתי קול מרושע: “אתה כבר הקרבת יותר מידי חיילים. זה שאתה לא חי במציאות שלהם, זה לא אומר שהם לא קיימים. נראה אותך מסתדר כמו אחד החיילים, נראה אותך בנעליים שלהם.”
פתאום קרן אור כחולה הופיעה ופגעה בי, הרגשתי שאני נשאב לתוכה, לתוך המשחק. הסתכלתי מסביב ומצאתי את עצמי לבוש במדים של קצין. לפתע אחד האבירים ניגש אליי. הרגשתי פחד בכל גופי, מה הוא רוצה ממני?! חשבתי לעצמי. אני לא מכיר אותו בכלל.
“המפקד!” אמר לי האביר.
“כבר הלכו לנו 22 חיילים בקרב נגד השודדים. ונראה שהצרות רק ממשיכות. הגיעו לכפר הרבה מאוד אבירים שחורים.”
”מה זה אבירים שחורים?” שאלתי אותו. “ זה LEVEL חדש ?”
“כן המפקד” הוא ענה.
“כדי לצאת מהמשחק, תצטרך להגן על הכפר ולחסל את האבירים השחורים!”
להילחם?! אני לא לוחם! אבל לא היה לי זמן להגיב. האבירים השחורים התחילו כבר לרוץ לכיוון הכפר וכל החיילים שסביבי רצו וניסו לעצור אותם. אני, לעומת זאת, לא רצתי לכיוון הקרב אלא ניסיתי לרוץ לכיוון אחר, לברוח, אבל פתאום הופיע מולי קוסם ואמר לי:
“תלך לכיוון הקרב ותילחם, אני אעזור לך.”
“איך?” שאלתי. הוא נתן לי שלט של משחקי ווידאו כמו שהיה לי לפני שנישאבתי למשחק.
“בעזרת זה תוכל להילחם בלי נשק כמו שאתה רגיל במשחק.”
“תודה, איך אוכל להודות לך?” אמרתי. אבל הקוסם כבר נעלם.
מהר התחלתי ללכת לכיוון הקרב. גיליתי שהשלט שביד שלי ממש עזר, כמו קסם. מזל שיש לי מיומנות גימינג, חשבתי, וההורים שלי אמרו לי שזה בזבוז זמן לשחק במחשב… לעולם אי אפשר לדעת אם ניתקע בתוך משחק מחשב. האבירים השחורים התחילו לנסות לכבוש את הכפר אבל הלוחמים שלי עצרו אותם. ברגע שחוסלו כל האבירים השחורים כדור כחול של רובה הופיע לפניי.
“רגע, למה לא חזרתי למציאות שלי?!” שאלתי. “מה קורה פה?”
“אה.” ענה לי האביר שדיבר איתי מקודם. “כדי לחזור הביתה אתה צריך להשיג 5 חלקים של הרובה הזה: כדור, ידית, קנה אבק שריפה ותג.
“רגע, מה זה הרובה הזה? ובכלל, למה הוא צריך תג?”
“זה רובה קסם שיחזיר אותך למציאות שלך.” אמר האביר. “כל מה שאתה צריך לעשות זה לעבור עוד ארבעה שלבים כי כבר קיבלת את הכדור.”
“עוד4 שלבים?!” צעקתי המום ומפוחד. “איך אעבור עוד 4 שלבים?!
האביר משך בכתפיו: “אז תישאר במשחק. אנחנו צריכים חיילים.”
אני לא מאמין שאני צריך לעבור 4 שלבים נוספים! אני אמות הרבה לפני שאגיע לשלב שלוש!
הלכתי לצד והתחלתי לבכות. איך אצליח לעבור עוד 4 שלבים?! חשבתי לעצמי. אבל לפתע ניזכרתי שזה לא הפעם הראשונה שאני נכנע, מוותר ומתייאש ושגם בכדורגל כששיחקתי אתמול ויתרתי מהר מאוד. החלטתי שאני יכול לעשות את זה ושאסור לי לוותר. שאני עושה את זה ומצליח במשחק! מהר מאוד עברתי את כל השלבים ולפתע קרן אור כחולה פגעה בי. הרגשתי שאני נשאב בחזרה למציאות שלי, הביתה. נפלתי על המיטה שלי בחדר, המום ומזיע כולי.
“מה עובר עליך?” שאלה אחותי הגדולה שנכנסה בדיוק לחדר, “אתה נראה בהלם.”
“אני מרגיש כאילו חזרתי מקרב.” אמרתי לה.
“סתם מלחמה בתוך הראש שלך.” היא אמרה.
“אולי.” חייכתי.
