הפלא המיוחד
היו היה פעם בארץ רחוקה רחוקה בקצה העולם כפר סודי. הכפר היה קיים אלפי שנים והיו בו משפחות שחיו בעוני רב ללא תקשורת.
לילדי הכפר לא היה כמעט אוכל והם היו מאוד רזים, למעט ילד אחד בשם פלא שהיה עיוור ותמיד היה מוצא אוכל באי הקטן בזכות חוש הריח שלו. כל תושבי הכפר היו מאוד חלשים בגלל שלא היה להם מה לאכול ורק פלא הצליח לתפקד.
ההורים של פלא החליטו שכדאי שיצא עם חברו הטוב ליאם למסע לעולם הגדול כדי שיצילו את הכפר העתיק.
פלא היה מלא תקווה שיצליח ויצא מיד לחפש עצים כדי לבנות ספינה לו ולחברו הטוב ליאם. הילדים לקחו איתם כל מה שיוכל לעזור להם כגון סכינים, חבלים ואוכל. כשכל הדברים היו מוכנים, יצאו השניים לדרכם. הוריו של פלא צעקו לו ולחברו “בהצלחה!!!”. פלא ידע שהוא יתגעגע להוריו אבל חברו ניחם אותו. המסע של פלא החל… כעבור חודשיים של מסע ראו פלא וליאם מרחוק עיר גדולה ועצומה שלא ראו מימיהם. הם עלו לעיר הגדולה והחלו לחפש אוכל לאנשי הכפר שלהם ולמשפחותיהם.
כעבור מספר דקות של חיפושים ברחובות הם ראו משהו מנצנץ בצד הרחוב. הם רצו לבדוק במה מדובר והחלו להתקרב עד שראו שמדובר ביהלום מיוחד. הם לקחו אותו והמשיכו לחפש בעיר אוכל לכפר. לפתע, כאשר ליאם התיישב כדי קצת לנוח מהחיפוש, נורתה קרן לייזר מהיהלום על אבן שהייתה שם בסביבה, והאבן הפכה ללחם. ליאם קרא מיד לפלא והסביר שכנראה היהלום הופך כל אבן ללחם. הם עלו מהר על הספינה והתחילו לחזור לכפר. כאשר הגיעו לכפר כולם שמחו לראות אותם, אבל תושבי הכפר התפלאו למה לא הביאו אוכל. הם ראו בידם של פלא וליאם יהלום מוזר ושאלו אותם לפשר היהלום. פלא החליט להדגים להם ושלח את ליאם להביא אבן. הם כיונו את היהלום אל האבן והאבן נהפכה ללחם. תושבי הכפר מאוד התלהבו מהיהלום המיוחד. הם אכלו כתאוות נפשם.
כעבור שבועיים החל להימאס לתושבי הכפר מהלחם והם פנו לפלא ולליאם שישיגו להם בשר. ליאם ופלא הלכו לכפר השכן לבקש בשר ובתמורה לבשר הם נתנו להם לחם. אנשי הכפר השני הסכימו וליאם ופלא חזרו לכפר שמחים ומאושרים. בתמורה למנהיגות והיוזמה שהפגינו, אנשי הכפר מינו את ליאם ופלא לראשי הכפר והם חיו באושר ובאושר עד עצם היום הזה.
