“כי אני יהודי”
שמי יוזף בילדותי חייתי במשפחה גרמנית, שונאת יהודים ועשירה.
“זה היה בבוקר שמח למדי, זהו יום הולדת ה-13
שלי. הייתי בטוח שהורי כבר הזמינו אולם לכל החברים והמשפחה לכבוד יום הולדתי . קפצתי המיטה וחיוך התפשת על פני, הסתכלתי בשעון זה היה בשעה 12:30 בערך, אוף, למה קמתי כל כך מאוחר?
אולי כולם מחכים לי באולם?
“אמא ,אבא, שכחתם מה יש לי היום?”?
ניסיתי לרמוז על יום הולדתי…
” הו, כן איך שכחנו את חוג הג’ודו שלך? כדאי שנזדרז החוג מתחיל ממש עכשיו.” אמרה אמא.” לא …לא זה…” אמרתי לאמא , אבל היא כבר נכנסה לרכב. נכנסתי גם אני . “אבל י’וזפוש שלי , אתה לא הולך היום לחוג , לכבוד היום הולדת שלך , אתה נוסע לבד, רק אתה לסבא האהוב שבצרפת. “אמרה אמא. “יש, אמרתי בקול. אמא עצרה בחניון שדה – התעופה.
“תרד כאן ואני סומכת עליך שתסתדר. אתה כבר גדול ומכיר את המקום מנסיעות קודמות-משפחתיות.
ותזכור מטוס- 769 מושב- 264 ” אמרה אמא ונימת דאגה עלתה על פניה.
“ביי” אמרתי וקפצתי מהרכב לקול רעש גדול.
עברתי את כל הפקידים הכרטיסים ועד מהרה הייתי בגובה העננים.
עלה בליבי קצת חשש על מה סבא ידבר, אבל ידעתי הכל התברר.
הרגשתי סחרחורת והבנתי שאנו בעומק הנחיתה שמבשרת על סיום הטיסה המעייפת.
ירדתי מהמטוס וסבא חיכה לי עם העוזרת שלו בכיסא הגלגלים.
“בונז’ור- יוזף” אמר סבא בנימת חיבה.
” בוא, ונשוב לביתי ונשוחח. כמובן לא שכחתי את המאפה שלך, שאתה אוהב!”
הגענו לביתו , והלה ביקש מהעוזרת שלו לצאת מחדרו.
העוזרת יצאה ונשארנו רק אני וסבא. הרגשתי שהפעם השיחה תהיה מיוחדת במינה.
סבא פתח בכמה מילים “יוזפוש שלי מזל טוב לבר המצווה שלך!!” ” בר מצווה ?” ניסיתי לחזור אחרי סבא והצלחתי!
סבא לא החזיר לי תשובה והגיש לפני – ” סידור” הוא קורא לזה. זה היה מין דבר מרובע שכזה , מאובק כזה ישן וחסר משמעות לפחות כך חשבתי.
הוא אמר לי “אתה יודע יוזף , אתה לא סתם יוזף , אתה יוסף יהודי! ” ניסיתי להבין את פשר השיחה . ‘יהודי? העם השנוא?’ הותקפתי .
הרגשתי שבא לי ללכת , לברוח אפילו לא יודע לאן!
אבל משהו הדביק אותי לכיסא עליו ישבתי וכאילו אמר לי ‘ תישאר ואל תלך’ .
“לפני בערך אלפים שנה…” הוא התחיל לדבר. “עם ישראל קיבל את התורה והוכתר בתור עם. גוים ועמים רבים רצו להפילו ולמחוק את שורשיו.
אבל גם לאחר מכן עם ישראל נשארו ויתרבו.
באחד מהניסיונות הנוראים שקצת הצליח, מהנאצים ימח שמם וזכרם רצחו את אבי עליו השלום.
מרוב שמלחמה זו היתה נוראה דבק בה הכינוי: השואה.
בשנת-1933.
היא החלה, והנאצים ימח שמם ניסו לרצוח ולאבד את העם היהודי.
הנאצים היו חזקים ובעלי כוחות רבים, שלנו אין סיכוי מולם.”
אמר סבא ודמעות זלגו מעיניו, ‘מגיע להם ‘ רציתי לומר אך הבנתי שזה לא שייך.
סבא פתח את פיו אך ממנה לא יצאה ולו מילה אחת או שנים.
חשבתי בליבי ‘מה כל כך מיוחד? ומדוע סבא מספר לי זאת ?
אך ידעתי- אני יהודי. ” עם ישראל כבר הקים מדינה ושם הם חיים יחד עם תורתם הקדושה
והחוקים שבה.” אמר סבא והפעם דמעות של התרגשות זלגו מעיניו.
“אני רוצה לטוס לשם, אני רוצה לחיות כיהודי” שמעתי את עצמי אומר.
וכן, לאחר ברורים והסכמות עם אימי החלטנו שאטוס לשם בטיסה הבאה.
ומאז מאני לומד בישיבה שלמדתי ואני לומד עד כה.
