חברות

שלום היום אני הולכת לספר לכם סיפור על חברות: פעם לפני הרבה שנים היתה ילדה בת שמונה וחצי. קראו לה אביגיל ולחברה הכי טובה שלה קראו נעה. יום אחד באה אביגיל לבית הספר קצת מוקדם. “מוזר…” חשבה כי נעה תמיד הגיע מוקדם לבית הספר. ואז פתאום היא שמעה צחקוקים ליד דלת הכיתה. וכשהיא התקרבה לראות מה פשר הצחוק היא נעלבה עד עמקי נשמתה, בגלל שמאחורי הדלת עמדו נעה וילדה חדשה שלא הכירה והן אפילו לא שמו לב אליה… דמעות הופיעו בעיניה והיא רצה החוצה. אבל כשרצה ראתה אותה נעה והבינה מיד מה קרה. היא כל כך כעסה על עצמה שבכמה שניות הראשונות לא הצליחה לדבר. היא קראה לה אבל היא לא ענתה. “אילה” אמרה לילדה החדשה “אני חושבת שיש לנו בעיה”…  בזמן השיעור לאביגיל היה מאוד קשה ללמוד. היא כל הזמן חשבה על מה שקרה היום בבוקר. ואז בהפסקה נעה הצליחה לתפוס את אביגיל אחרי שרדפה אחריה. היא הציגה בפניה את אילה (קצת בכח) ואביגיל הבינה שהיא ילדה מאוד חמודה אבל לא אמרה את זה. עברו כמה דקות שקטות. לבסוף באופן מאוד מפתיע דווקא אביגיל קטעה את השקט. היא אמרה כך: “נעה, אני מצטערת… לא חשבתי והתנהגתי כמו טיפשה. ואילה, אני מצטערת שלא התיחסתי אלייך יפה… את סולחת לי?” “ברור”, אמרה אילה. “גם את נעה?” “בטח!” השיבה. ומאותו יום הפכו אביגיל, נעה, ואילה לחברות הכי טובות