שלושה ילדים התנקשות אחת
טום הסתכל סביבו וראה את זה, סנוור של אור שמש מעליו סנוור המתאים לכוונת רובה…
עכשיו קצת על טום, הוא היה בן 15, בפי כל הוא נקרא החנון, לא שזה היה משנה לו, ארבעת הדברים שהוא הכי אהב לעשות היו לקרוא, להעביר את חוג הסייבר שלו, להמציא דברים ולנסות לתכנת ולבנות אותם ולשחק עם חבריו פיטר ומאיה. ועכשיו קצת על פיטר ומאיה, פיטר בן ה15 היה החבר הכי טוב של טום ומאיה ולהיפך והדברים האהובים עליו היו ללמוד תנועות קראטה חדשות ולשחק עם חבריו טום ומאיה. מאיה, בת שהייתה בת 16 הייתה הפריקית של הכיתה וכולם חוץ מטום ופיטר שנאו אותה אפילו שהיא לא הציקה לאף אחד והיא הכי אהבה לשחק עם חבריה טום ופיטר. הם שאלו את עצמם מדי פעם איך קרה שדווקא שלושתם הפכו להיות חברים, שלישיה מוזרה לא?
ועכשיו נחזור לסיפור שלנו, ביום שטוף שמש באמצע אוגוסט הלכו פיטר טום ומאיה לבית הספר שלהם איזה יום יפה” אמר טום והסתכל סביבו אבל אז הוא ראה משהו שמחק לו את החיוך מהפנים, הוא ראה מעליו השתקפות של אור שמש המתאימה לכוונת רובה, “להתכופף!” צעק, ושניה לאחר מכן הם שמעו קול שריקת כדורים מעל ראשם מיד הם התחילו לרוץ, כעבור כמה זמן הם הסתכלו אחורה וראו שאף אחד לא רודף אחריהם ושהמשטרה כבר נמצאת שם , רק כשהם עצרו להתנשף ההכרה נכנסה בהם במלואה, מישהו ניסה להתנקש בחייהם!
כשהם היו בדרך חזרה מבית הספר נפל לפניהם חץ מוזר שהקרין מילים, המילים היו: “אם אתם רוצים לדעת מה קרה היום תבואו ב17:00 למזרקה שבפארק קנדי” “זה עוד חצי שעה!” אמר פיטר, “אל תגיד לי שאתה רוצה ללכת” אמרה מאיה, “למה לא?” שאל טום, “כי אנחנו לא יודעים מי זה, זה יכול להיות מי שירה עלינו בבוקר!” ענתה מאיה, “יש שם הרבה אנשים הוא לא יכול לעשות לנו שם כלום” החזיר פיטר, “הוא יכול לירות בנו מאיזה גג ליד הפארק” טענה מאיה, “באותה מידה הוא יוכל לירות בנו כשאנחנו יוצאים מהבית וחוץ מזה אנחנו יכולים להקליט ולצלם הכול ולאיים עליו שאם הוא יעשה לנו משהו אנחנו יכולים לשלוח את מה שקרה שם למשטרה” אמר טום, ” בסדר, בואו נלך” אמרה מאיה. הם הגיעו דקה לפני 5 וראו ליד המזרקה איש עם שלט שהיה כתוב עליו “פיטר, טום ומאיה” הם הלכו אל האיש ואז טום התחיל לנקוש עם הרגל שלו על הרצפה “קוד מורס” אמר והמשיך לדפוק, “הכול מוקלט ומצולם עם אתה תעשה לנו משהו אנחנו נשלח את זה למשטרה” זה מה שהדפיקות אמרו, * “אני רק רוצה לדבר” אמר האיש, “קוראים לי אלכסנדר אבל תקראו לי אלכס, אני רוצה לספר לכם משהו, שני הדברים הראשונים שהיו כשהעולם נוצר היו שני אבנים אבן אחת נתנה כוחות על למי שהחזיק בה, האבן השנייה, שהייתה יותר חלשה, שיפרה למי שהחזיק בה את הכישרונות עד מאוד שני האנשים הראשונים שהיו לקחו כל אחד אבן אחרת, אתם צאצאים של מי שהחזיק באבן השנייה, ארתור ומי שניסה להרוג אתכם צאצא של מי שהחזיק באבן הראשונה, ג’ורג’, מאז ומעולם שני המשפחות נלחמו בשביל להשיג אחת את האבן של השנייה…
המשך יבוא
* מכאן השיחה מתנהלת בקוד מורס
אני אפרסם המשך באתר הסופרים הצעירים של החמ”ד
