פעם אחת, משפחה אחת, אבא אחיה אמא תמר, והילדים – יונתן, טליה ואליה, נסעו לצפון בגלל שהם רצו להיפגש עם הדודים שלהם. בדרך היה פקק ארוך של מכוניות, לאט לאט הם התקדמו, אחרי כמה שעות הם הגיעו לאכסניה בה הם תכננו לישון.
פתאום הם גילו שיש להם ליד החדרים בריכות קטנות שאפשר להיכנס אליהן, מרוב התלהבות הם החליפו לבגדי ים ורצו מהר לבריכות. הם שחו בשמחה זמן רב. כעבור שעה הם חזרו לחדר שלהם. בצהריים תמר ויונתן הלכו לקנות כרטיסים לקיאקים, הם ראו שיש תור ארוך ובגלל זה הם החליטו שהם ילכו למחרת בבוקר לקיאקים.
למחרת, הם הלכו לקיאקים, הם התחילו לחתור בקיאקים אבל הם לא הצליחו, כי לא ידעו איך לחתור, לאט לאט הם התחילו להצליח יותר טוב לחתור.
לפתע הם נכנסו למערבולת, הם נלחצו מאוד וניסו לחתור אחורה, אך הם לא הצליחו לצאת מהמערבולת בשלום, יונתן נפל לתוך המערבולת, אבא שלו ניסה להציל אותו ולא הצליח, הם התקשרו מיד לחילוץ, תוך דקה הגיעו חמישה אנשים להציל את יונתן וגם את המשפחה שלו. המחלצים לבשו חליפת הצלה וקפצו למים להציל את יונתן, כעבור כמה רגעים הם הצליחו להוציא אותו מהמים בריא ושלם.
תמר אחיה וילדיהם חזרו לאכסניה, הם אמרו אחד לשני שהם יותר לעולם לא יבואו לקיאקים.
והלכו לישון.
