החוויה הנעימה שהפכה ללא נעימה

בילוי בסופרלנד נחשב בדרך כלל לחוויה נעימה, משעשעת וחוויתית אך בסיפור שלפניכם תגלו שביקור בסופרלנד יכול להיות טראומתי, מפחיד וחוויה כלל לא נעימה. כשאחי הב כור בישר לי שקיבל מהצבא כרטיסי כניסה בחינם לפארק השעשועים והוא יקח אותי, את אחי ואחיותי חשתי שמשאלתי התגשמה, ציפיתי כל כך לבלות במתקנים המופלאים: מפלי האימה, אנקונדה ורכבת ההרים ומיד שהגענו למקום עלינו לאנקונדה וראיתי את השמיים מלמטה והאדמה למעלה הייתי מאושר ו שמח. לפתע, שמענו צליל צורם וחורק ומתקן אנקונדה החל להאט עד לעצירה סופית בדיוק כשהיינו הפוכים. ברגע הראשון היית ה דממה, הפחד ואי הידיעה מה קרה שיתק אותנו ואז התחלף הרעש בצעקות ובקולות בכי :”אמאל’ה…”, “הצילו, תורידו אותנו מכאן..” תפעילו את המתקן..” ועוד. הכי הפחיד אותי היה שלא רק הילדים הקטנים פחדו אלא גם המבוגרים ואפילו אחי הגדולים ואז הבנתי שאנחנו בבעיה אמיתית. הקהל הרב שהיה באתר השקיף עלינו מלמטה וחלק צילמו אותנו בטלפונים הניידים שלהם, עובדי הסופרלנד רצו כולם לכיוון האנקונדה התקועה אך לא מצאו את הסיבה לתקלה. לפתע חדרו מחשבות לראשי: “האם אי פעם נרד מפה?”, האם האנקונדה נשברה ועומדת ליפול? ומה יקרה לנו? מיד נזכרתי במזמורי התהילים , עצמתי עיני ואמרתי מכל הלב :”שיר למעלות ממעמקים קראתיך ה’…” פתאום שמענו קול חריקה המזכיר את הקול ששמענו כשהאנקונדה נתקעה לא הבנתי האם הרעש הוא סימן שטיפלו בתקלה או שהתקלה החמירה אך מפעיל המתקן הרגיע אותנו ואמר שרכב חילוץ בדרכו אלינו לפעולת חילוץ.אז ראיתי איך אחי חוזרים סוף סוף לחייך ולהאמין שלסיפור יהיה סוף טוב. ברור שאם אתם קוראים עכשיו את מה שכתבתי סימן שיצאתי בשלום מהמתקן ובאמת, מ רכב ההצלה יצאו פועלים שבעזרת סולמות וחבלי סנפלינג חילצו את כל התקועים באנקונדה והביאו אותנו בשלום לקרקע יציבה. אני מודה למחלצים שהצילו אותנו ומאמין שבזכות מזמורי התהילים ה’ שלח אותם ועזר להם להצליח במשימת החילוץ. אני חושב שבתקופה הקרובה לא אבקר בסופרלנד, אבל אולי בלונה-פארק דווקא כן