אברהם הפיל רצה ללכת לגן החיות כדי לפגוש חברים. הוא חיכה בתחנת האוטובוס. כשהאוטובוס הגיע, הנהג שאל האם יש לו רבקו, ואברהם ענה כן. הנהג אמר לאברהם שהכיסאות קטנים מדי בשביל פיל כמוהו. אברהם כמעט התייאש אבל מזווית העין ראה משאית והוא חשב שהיא נוסעת לגן החיות אבל הוא טעה! היה כתוב על המשאית “הובלות רמון.” היה לו מזל שנהג המשאית הלך להתפנות. אברהם נכנס למשאית, לא היה לו נוח אבל היה בטוח שבסוף יגיע לגן החיות. כשהנהג הגיע הוא הופתע שהמשאית כל כך כבדה. בתחנת הדלק אברהם חשב לעצמו “מה? המשאית אוכלת את זה כנראה שזה ממש טעים אז הוא הכניס את המשאבה לתוך הפה, טעם ואמר “פיכס כנראה שמשאיות לא מבינות שזה ממש מגעיל! גם הפעם הנהג הופתע למה המשאית אוכלת כל כך הרבה דלק. אחרי שעה וחצי הגיעו למצפה רמון אחרי דקה הנהג פתח את הדלת ראה את אברהם והתעלף! אברהם יצא מהמשאית וגם הוא הופתע שהוא לא נמצא בגן החיות והוא התאכזב. אבל כשראה את היעלים נרגע קצת כי עכשיו היו לו חברים אבל היעלים לא הכי שמחו מה”חבר” החדש כי הוא היה אוכל הרבה עצים ולהם בקושי נשאר. כשהגיע לחוות האלפקות הם ראו אותו ופחדו ממנו וירקו עליו! אברהם כעס עליהם הלך לבריכה הכניס מים לחדק וירק עליהם בחזרה. הוא הבין שלא מקבלים אותו שם והלך משם עצוב ולא הרגיש שהרבה ילדים רבים מי יגדל את אברהם. הילדים לא ידעו איך קוראים לו ולכן קראו לו פיל. לילד ש”זכה” לגדל את אברהם (קראו יהודה), הייתה גינה גדולה עם עצים והוא נתן לאברהם לאכול כמה עצים שהוא רוצה. אברהם מאוד שמח מהיחס שנותנים לו הרבה יותר מחוות האלפקות או מהיעלים. הילדים לא הצליחו לעלות עליו אז הם הביאו סולם וככה הם הצליחו לטפס עליו. ההורים שלו לא הכי שמחו כי לא הכי קל לגדל פיל בחצר בית פרטי. במצפה רמון יהודה לקח אותו למרכז מבקרים של מצפה רמון הם ראו את הסרטונים על אילן רמון (אברהם מאוד התרגש מהסרטונים על האלו), על החיות במכתש, על היווצרות המכתש, הם גם טיילו במכתש וראו חול צבעוני וחיות יפות ומגוונות. הוא מאוד שמח שהוא הגיע למצפה רמון והתחרט שהתאכזב על זה שהוא לא היה בגן החיות. יהודה והמשפחה שלו לקחו את אברהם למצדה. כשהגיעו קנו כרטיסים וחיכו בתור לרכבל. בתור העובדים ראו את אברהם ואמרו להם שאברהם צריך לנסוע ברכבל לבד אז הוא עלה לרכבל. גם כל מי שהיה שם הופתע שפיל נוסע על רכבל אברהם הופתע וחשב למה אני צריך להיות לבד?. למעלה הם מצאו אותו ליד מבנה ישן אברהם ראה אותם ומיד רץ אליהם הוא שאל את יהודה מה הבעיה שאני אסע עם כולם? אז יהודה אמר לאברהם זה בסדר הם לא כועסים עליך הם פשוט לא רצו שיהיה יותר מדי משקל על הרכבל ולכן נתנו רק לו להיכנס לרכבל. אחרי שירדו (ממצדה) מהרכבל הם הלכו לבית והיעלים כבר התיידדו איתו כי יש לו עצים שנתנו רק לו ולכן לא אכל להם את העצים שלהם, אז עכשיו כבר היו לו שני חברים והוא היה מאוד שמח. הוא הלך לישון.
ביום שאחר כך הם הלכו לים המלח וראו את השביל הלבן. יהודה אמר לו שהשביל הזה עשוי ממלח.
