בזכות עלוניה של נחמה

יוסף היה גר בפולין בזמן השואה  והוא הרגיש שה’ לא עוזר לו ושיש לו רק צרות בחיים אז הוא החליט להתנצר ולכן שינה את שמו ליוסוף. הוא התחיל ללכת לכנסיה להתפלל שם עם כולם. יוסף הרגיש שהנשמה בתוכו ריקה אך מלאה מצד אחר. הוא התחיל לגדול ולבסוף נהיה ראש של מנזר ליתומים בעיירה טורון שבפולין.

הוא היה אב בית אוהב ומסור ודאג שלכל מי שבמנזר שלו יהיה טוב, דאג להם לארוחות חמות לא תמיד טעימות, אבל לפעמים פינק באיזה מאכל טעים ודאג למיטות נוחות לכולם.

יום אחד גשום נשמעו דפיקות בדלת המנזר, יוסוף בא לפתוח את הדלת וראה בחוץ שתי בנות קטנות בנות 7 ו10 שעמדו קפואות עם פנים זעופות ולידם עומדת אומנת חייכנית ומלאה, האומנת התחילה לומר “אני מאוד מתנצלת על השעה…” וניסתה להמשיך את המשפט ויוסוף אמר לה “תיכנסי נדבר בפנים בחום” הם נכנסו פנימה, “אנחנו יכולים בבקשה לישון?” שאלו הבנות. האומנת לחשה להם “תהיו קצת מנומסות” בפנים לא מרוצות, “טוב” אמרו שתיהן בחוסר סבלנות. האומנת משתיקה אותן ומתחילה לדבר “לפני כחודשיים בערך לצערנו ההורים שלהן נרצחו על ידי הנאצים, אני לקחתי אחריות על הבנות ושמרתי עליהם. לפני כשבוע התחלתי להבין שצריך שמישהו טוב יותר יחנך אותם, שמעתי מבעלי על המנזר הזה שהוא מנזר טוב וחמים, אז הבאתי אותם לפה, אשמח שתקבל אותם, יש מקום?”

יוסוף ענה: “כמובן שיש מקום, אצלנו יש מקום בשפע”.

“תודה רבה”, ענתה האומנת והלכה משם.

יוסוף התחיל לארגן להם מיטה ותוך כדי שאל אותם איך קוראים להם והם ענו שקרואים להם איזבלה ושרה לאחר מכן הוא שומע לחשושים על דברים מוזרים שנדמה לו שהוא שמע פעם, מזמן… והוא מחליט שהוא רוצה להתחיל לעקוב אחריהם ולראות דברים שהוא כבר שכח.  לאחר מכן אחרי שהתקלחו הוא הביא להם את בגדי המנזר והם התחילו להתמרד והם לא רצו לשים את זה והם אמרו לו “אנחנו לא שמות בגדים מוזרים כמו זה” יוסוף התווכח איתם קצת והם בסוף שמו את זה והלכו לישון. למחרת היום היה יום חמישי ובאותו יום הם היו אמורות לקבל את המכתב מנחמה ליבוביץ’ שהייתה פרשנית, מורה ומחנכת, והם התחילו לבכות על זה בקול ויוסוף לא הבין על מה מדובר. הוא שאל אותם והם ענו לו שיש מכתב שבו שואלים שאלות על הפרשה ואפשר גם סתם לשאול שאלה אישית ונחמה ישר תענה. לאחר מכן ששכב במיטה חשב על נחמה ועל החידונים וההחליט שהוא רוצה לשלוח לנחמה מכתב. הוא ישר קם מהמיטה והתחיל לכתוב:

לנחמה היקרה

שמעתי עליך משתי בנות צעירות שאמרו לי שאפשר לשאול אותך שאלות:

יש לי שאלה אחת האם תוכלי לענות לי?

האם הקב”ה באמת רוצה בטובתי? האם הוא אוהב אותי?אם תוכלי לענות לי אני אשמח ממש

תודה רבה יוסף (החלטתי לשנות את שמי חזרה)

כבר ביום למחרת הוא קיבל תשובות לשאלות והוא החליט שהוא מעביר את המנזר לידי מישהו אחר והוא חוזר בתשובה.

כעבור כמה שנים החליט שהוא עולה לישראל והוא עלה עם שתי הבנות ואימץ אותם לילדות שלו.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »