שלום קוראים לי אורי ואני רוצה לספר לכם סיפור שקרא לי ולחברים שלי גפן ושי. הכל התחיל כשהלכנו יחד ברחוב ופתאום נפלתי על אבן. ניסיתי להתאפק שלא לצעוק וחברי עזרו לי לקום. הסתקרנתי לדעת מה הפיל אותי? ראיתי שזו הייתה אבן קטנה. האבן החלה לזהור וכשהתבוננתי בה, זיהיתי שכתוב עליה משהו. שי הרים את האבן המוזרה וקרא: “יש רשע ושמו קולק שרוצה להשתלט על העולם רק אתם והרב קוק יכולים לעצור אותו”
גפן התפרצה ואמרה: רגע, הרב קוק לא נפטר!?
תראו כתוב פה עוד משהו, אמרתי. גם שי הבחין והמשיך בקריאה: “אם תגעו ביחד באבן תחזרו לתקופתו של הרב קוק. זכרו יש לכם רק ארבעה מסעות בזמן לפגוש את הרב , בהצלחה.” הייתי בהלם ניסיתי לצבוט את עצמי כדי לדעת שאני לא חולם אבל זה היה אמיתי.
נגענו ביחד באבן והתחלתי להרגיש תחושות מוזרות וגם שי וגפן הרגישו אותו הדבר, ואז מצאנו את עצמנו בשום מקום (טוב בסדר זה לא היה שום מקום אבל ככה הרגשנו כשהגענו לשם). לאחר מכן שמענו רעשים של ילדים בער ך בגילנו. ואז ראינו אותם וגם שכולם הולכים אחרי מישהו שנראה כמו המנהיג שלהם ופתאום ניזכרתי ששמעתי פעם בסיפורים על הרב קוק שהוא היה צועד בראש הטור ואחריו כל היו חבריו ששאלו אותו “לאן אנו הולכים”?
והוא היה עונה להם “לארץ ישראל”. סיפרתי את זה לשי ולגפן ואז החלטנו שאנחנו יודעים מספיק על התחנה הזאת והמשכנו במסענו בזמן.
הפעם כשהגענו ליעד הבא שלנו ראינו שאנחנו בתוך אולם גדול שהיה נראה כמו בית מדרש,
ולפתע שי ראה שם שני נערים שלומדים תורה. ואז גפן אמרה לנו שהיא גם שמעה מהסיפורים על הרב קוק שהוא היה נוהג ללמוד בחברותא בערך פעמיים בשבוע במשך כל הלילה. ופתאום שי קטע את גפן ואמר לנו “תגידו אולי אתם בכלל זוכרים מה אנחנו צריכים לעשות כדי לעצור את קולק”? גפן ואני הנהנו בראשנו ואז הצעתי שאנחנו נשאל את הרב קוק במסע האחרון בתחנה האחרונה שלנו.
עכשיו ראינו שאנחנו נמצאים במקום שהיה נראה לי כמו חוף תל אביב עם מלא אנשים שמוחאים
כפיים לאיזו ספינה ישנה, מצאנו איזה איש אחד שהיה שם ושאלנו אותו למי עושים קבלת פנים
מכובדת שכזו? הוא אמר לנו שזה לכבוד הרב החדש של יפו הרב קוק ועכשיו הבנו בדיוק איפה אנחנו נמצאים ונגענו שוב באבן המיוחדת והמשכנו למסע האחרון שלנו.הפעם כבר דפקנו בדלת ולהפתעתינו הרב קוק פתח לנו את הדלת ואמר לנו שאנחנו צריכים רק לקרב את קולק לטוב. הבנו מה אנחנו צריכים לעשות וחזרנו לתקופתינו הגענו למקום שהאבן הייתה בו, ופתאום ראינו את קולק ואמרנו לו את דבריו של הרב קוק וראינו שהוא בוכה ואז הוא אמר לנו שהוא חוזר בתשובה והלך לביתו. ומאז אני שומר את האבן המופלאה שגילתה לי הרבה דברים על הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
