“שלום לכולם” אמרה המורה ונכנסה לכיתה, היה זה יום שלישי היום הכי פחות אהוב עליי מבחינה לימודית יש בו הרבה שיעורים משעממים ומקבלים בסוף המון שיעורי בית. המורה התישבה בכיסאה והכריזה בהודעה חגיגית: “כל תלמיד צריך להכין עבודת חקר על דמות כלשהי שתרמה לעם ישראל, אפשר לבחור איזה דמות שרוצים וצריך להגיש את העבודה עד שבוע הבא”. קולות מחאה ועידוד נשמעו ברחבי הכיתה, אבל המורה עצרה את הדיון והמשיכה בשיעור.
חבל, לא שמחתי כל כך, אני אישית ילד שאוהב להשקיע בכל מיני עבודות כיתה.
אבל דווקא בעבודה הזאת לא היה לי רעיון לדמות מיוחדת.
חזרתי הביתה וסיפרתי לאבא ואמא בארוחת הצהריים את מה שאני צריך לעשות,
אבא הציע “אולי על נחמה ליבוביץ?” ואני לא ידעתי בכלל מי זאת אבל בכל זאת
קמתי והלכתי לעשות בירור במחשב.
כשחיפשתי מידע על נחמה ליבוביץ’ גיליתי המון דברים מיוחדים עליה,
לדוגמא: היא נולדה ברוסיה והייתה מורה לתנ”ך מאוד מפורסמת והיא זכתה
בהמון פרסים כגון: פרס ישראל, פרס ביאליק ועוד המון.
הבנתי שזאת הדמות שאני רוצה לעשות עליה את העבודת חקר.
התחלתי לכתוב, זה לקח לי 3 ימים, אבל זה היה שווה כי בסוף הייתה לי
עבודת חקר טובה מאוד.
הגעתי לכיתה ביום ראשון וכולנו סיפרנו אחד לשני על מי אנחנו עושים את העבודה. אני אמרתי לחברי דביר שאני עושה על נחמה ליבוביץ’, מה שהוא ענה לי הייתה תגובה שלא ציפיתי לה הוא רק צחק ואמר לי שלא כדאי לי לעשות עבודה על איזו זקנה שזכתה בכמה פרסים.
הלכתי משם, נעלבתי מאוד אבל בסוף הבנתי שבאמת לא כדאי לי להגיש את העבודה עליה, כי באמת אף אחד מהחברים שלי לא מכיר אותה, ואני גם חושב שהיא
בכלל לא הייתה אישה כזאת מוכרת והחלטתי לא להגיש את העבודה עליה.
למחרת המורה אמרה שהיום מגיע מישהו מיוחד לספר על דמות החמ”ד, לא ידעתי מי דמות החמ”ד השנה אבל אהבתי את זה כי השיחה יצאה על שיעור מתמטיקה.
בשיעור מתמטיקה הלכנו לאולם הכינוסים ומי שהגיע לספר על הדמות פתח ואמר:
“ילדים אתם יודעים שדמות החמ”ד השנה היא נחמה ליבוביץ”. די הופתעתי כי זו הדמות שכתבתי עליה, האיש ששמו היה בנצי סיפר עליה באריכות רבה וכל התלמידים הקשיבו לכל דבריו, ולאט לאט הבנתי שאני צריך להגיש את העבודה עליה, ולהיות גאה בזה, והרגשתי שזו הייתה החלטה נכונה מאוד.
הגיע היום האחרון להגשה והגשתי למורה את העבודה, והיא מאוד התלהבה ממנה.
והיא אפילו אמרה לי שהיא בעצמה קרובת משפחה של נחמה ליבוביץ’. היא לקחה את העבודה ושמה אותה בערמה.
שבועיים לאחר מכן המורה החזירה לנו את העבודות וכמובן קיבלתי ציון 100,
והיא אמרה לפני כולם שהעבודה שלי הייתה הכי יפה ומרשימה.
