השרשרת שאבדה
כתבו: דבורה .ק. והודיה .ל. כיתה: ד’ 2
זה קרה לפני חודשיים, בחופש הגדול.
אמא ואיילה הלכו לים ואיילה נהנתה כל כך עד שלא שמה לב שאבדה לה השרשרת שקיבלה מסבתא שלה במתנה לפני חצי שנה ביום הולדתה. בסוף היום כאשר הגיע הזמן ללכת הביתה היא גילתה שהשרשרת איננה!
היא סיפרה לאמא בבכי על אובדן השרשרת ואמא הציעה שהן יחפשו יחד את האבדה היקרה.
הן חיפשו בכל מקום אבל הן לא מצאו שום דבר. אמא אמרה שהן יחזרו מחר וימשיכו לחפש אבל איילה הייתה מאד עצובה. היא הבינה שאין לה סיכוי למצוא את השרשרת. לפתע, עבר לידן המציל ושמע את שיחתן. הוא כל כך הבין את איילה והחליט לעזור להן ובמקום ללכת לביתו הוא נשאר כל הלילה בחוף הים וחיפש את השרשרת. אחרי שעות רבות של חיפוש הוא מצא את השרשרת! והחליט לשמור אותה אצלו עד שהן יחזרו.
למחרת, כשהן חזרו להמשיך לחפש את השרשרת הוא רץ לעברן ונתן להן בשמחה את השרשרת. איילה הייתה כל כך שמחה עד שאמרה לו תודה פעמים רבות ואפילו חיבקה אותו מרוב אושר.
אמא הייתה מאוד סקרנית לדעת איך הוא ידע שהשרשרת הזו שייכת להן? לכן היא שאלה אותו והוא השיב לה: ידעתי שהשרשרת שייכת לכן בגלל ששמעתי אותך קוראת לביתך איילה וכאשר מצאתי את השרשרת והסתכלתי על השרשרת ראיתי שחרוט בפנים את השם “איילה” ולכן שיערתי שהשרשרת שייכת לכן.
אמא אמרה לו תודה והיא ואיילה חזרו לביתם אבל מאז אותו היום איילה באה כל סוף שבוע לעזור לו ולפעמים סתם ככה לבקר אותו.
עכשיו בואו נחשוב אילו דברים אפשר ללמוד מהסיפור הזה?
- לא לקחת דברים יקרים או חשובים לנו למקומות שאם אנחנו נאבד את הדבר יהיה מאוד קשה למצוא אותו.
- שתמיד אפשר לעזור לאחרים.
- ודבר אחרון שאפשר ללמוד מהסיפור הזה הוא שאפילו שיש אנשים שלא יהיו אכפתיים כמו המציל, צריך לזכור שיש אנשים בעולם שיש להם לב טוב ויעזרו לאחרים אפילו שהם לא מכירים אותו.
עכשיו שאלה קטנה: האם אתם הייתם עוזרים או שהייתם פשוט מתעלמים…?
