בס”ד
מעשה הגבורה של שיראל
זה קרה בערך לפני 8 שנים בגינה שליד הבית של מיכל.
מיכל הייתה בגינה עם חברתה הטובה שיראל, הן שיחקו ביחד ונהנו, עד שלפתע שיראל דחפה את מיכל בטעות ונהיה לה שבר.
שיראל שאלה את מיכל:”מיכל אני נורא מצטערת, אני יפצה אותך אבל קודם כל את רוצה שאני יעזור לך ללכת ולהגיע לביתך?”. מיכל ענתה לה בבכי חזק: “אני מאוד אשמח,תודה!”.
שיראל עזרה לה ללכת ולעלות במדרגות עד קומה 7. כשנכנסו לבית של מיכל, אימא של מיכל הייתה מבוהלת מאוד. אימה שאלה בצער גדול את שיראל:”שיראל מה קרה למיכל?”.
שיראל ענתה לה בעצב. היא עלתה על סולם גבוה כדי להתגלש במגלשה, ידיה הזיעו עד שהיא הרגישה שהיא לא יכולה להחזיק יותר בסולם ונפלה. אני רצתי אליה ועזרתי לה ללכת ולהגיע לביתה . שיראל חשבה בליבה:לא יכולתי לספר לאימא של מיכל את האמת כיוון שהיא הייתה כועסת עלי.
מיכל ששמעה את מה ששיראל ואימה דיברו, חשבה בליבה:”למה היא שיקרה? אולי בגלל שהיא פחדה שאימי תצעק עליה?”. אימא של מיכל התקשרה לאמבולנס. האמבולנס הגיע מהר ולקח את מיכל ביחד עם אימה. כשהגיעו לבית החולים הופנו ע”י הצוות הרפואי לחדר מספר 10- לדוקטור שרה.
מיכל ואימה המתינו בסבלנות שיגיע תורן. כאשר הגיע תורן הן נכנסו לחדר. דוקטור שרה בדקה את מיכל, ואמרה:
“טוב שהגעתם אלי עכשיו, בזמן. אני צריכה שמיכל תשכב על המיטה הזאת כדי שנסדר לה את השבר”.
אמה של מיכל ענתה:”טוב! אין בעיה, מיכל תשכבי בבקשה על המיטה”.
מיכל עלתה על המיטה ונשכבה עליה, מיכל פחדה נורא ורצתה לשאול הרבה שאלות, אבל אימה חינכה אותה שלא מכובד לשאול הרבה שאלות.
הרופאה אשר ראתה שמיכל נראית מפוחדת, אמרה לה בקול רגוע:”אל תדאגי זה קצת יכאב, אבל את גיבורה!”. מיכל הרגישה יותר בטוחה וכמו שהרופאה אמרה- זה לא כאב כפי שדמיינה.
הן יצאו מבית חולים בשעה 23:00. כאשר הגיעו הביתה, אימא של מיכל עזרה למיכל לעלות למיטה. כעבור חודשיים אומללים אשר עברו על מיכל בגבס, עבר לה השבר. כל פעם שראתה שיראל את אימא של מיכל, היא רצתה לספר לה את האמת אך חששה. יום אחד אזרה אומץ וניגשה לאימא של מיכל ,היא סיפרה לה את מה שקרה באותו היום כאשר מיכל נפלה בגינה. שיראל הצטערה בפני אימה של מיכל על ששיקרה אך הסבירה לה מדוע שיקרה. כאשר סיימה שיראל, אימה של מיכל צעקה עליה ואמרה:”את תקבלי עונש חמור אבל אני ירחם עליך כיוון שבסופו של דבר החלטת לספר לי את האמת”.
מאז ועד היום שיראל למדה את הלקח וקיבלה על עצמה- לא לשקר. ואכן מאז שיראל לא מעזה לשקר כי לשקר אין רגליים.
קמילי לוי שילת
ד’4 ישורון חולון
המורה : אסתר לוי
